נסיעה לחול

שלום רב! בת42 אמא לשני ילדים בני תשע וחצי ושמונה. בני ילד מחונן אמור להשתתף בתחרות/אליפות בחו"ל. בעלי אמור לנסוע איתו אך אני מוטרדת מאוד מכך כי בני לא יאכל כמו שצריך ישן וכו ומהתחרות הקשה עצמה לכן אני מעוניינת גם לנסוע לחול איתם. במקביל בתי בת ה=- 8 מכיון שלא ניתן לצרף אחים לתחרות תאלץ להישאר עם אמי. יש לציין כי היא בקשר מצויין איתה, הם מבלות יחדיו, נהנות מאוד וכיף לה מאוד אצל הסבתא. אולם אני מוטרדת מכך כי בתי עלולה לפתח חרדת נטישה למרות שלבטח נדבר מספר פעמים ביום בטלפון או בסקייפ (משך התחרות לשבועיים בחודש נובמבר הקרוב). יהיה לי קשה מאוד לתת לבעלי לנסוע עם הבן לבד לארץ זרה ומצד שני יהיה לי גם קשה להשאיר את בתי כאן אבל מכיוון שאני יודעת שהיא תשתעמם שם בין היתר אז חשבתי על אופציה זו. מה דעתך? האם שבועיים נחשב לפרק זמן ארוך? האם בגיל זה עלולים לפתח חרדת נטישה? אנא תשובתך שרית

שלום שרית, אני מבינה שעפ"י השקפת העולם שלך, אבא אינו מסוגל לדאוג לילד שלו, ויתכן מצב שהילד יישאר רעב, עייף ומוזנח בהיעדרך. בעיני זו עמדה בעייתית, הגוזרת עלייך שיעבוד תמידי ומוטרדות אין סופית. אחרי הכל, לא תמיד תוכלי להישאר מחוברת לילדים שלך ולדאוג לכל צרכיהם. מתישהו תצטרכי ללמוד לסמוך קצת גם על האחרים, ונדמה לי שהנסיעה לתחרות יכולה להיות עבורך ניסיון מצויין- תני לבנים ליהנות מהביחד ה'גברי' שלהם, והישארי עם בתך בבית. בעיני, פרידה בת שבועיים מהילדה שלך (גם אם אינה בעלת פוטנציאל מזיק לטווח הארוך) תהיה לה קשה יותר בהשוואה לילד שלך שייסע עם אבא. מציעה לך לנסות להתמודד עם חרדות הנטישה שמתעוררות אצלך. :-)) מה את אומרת? בהצלחה בכל האתגרים, התחרויות, ובכלל ליאת