עליה לכיתה א- חששות

בני יליד ספטמבר,עולה לכיתה א'.בנוסף לחששות הרגילות של העליה לכיתה א, הוא ילד רגיש מאוד אשר מאובחן מגיל 2.5 כמעוכב שפתי. מטופל עדיין בריפוי בעיסוק וקלינאית. הבעיה השפתית נפתרה אך כעת אנו מתמודדים עם קשיים חברתיים בקבוצה. כשהוא משחק עם ילד אחד או שניים הוא מדהים אבל בקבוצה גדולה הוא לא משתלב ותמיד מוצא את עצמו בחוץ. בנוסף הוא די נגרר ויעשה גם דברים שהם אסורים כמו אלימות. למזלי ילד אחד שסוחף אותו ומתנהג אליו לא יפה כולל העלבות עובר לבי"הס אחר אבל ברור לי שילדים כאלה יש בשפע והוא יתקל בהם גם שנה הבאה. אנחנו כל הזמן מנסים לדבר איתו על מה מותר ואסור ועם מי כדאי להתחבר,מזמינים מהגן ילדים "טובים" שהוא מסתדר איתם מצןיין אבל בני תמיד "מעדיף" לשחק עם אותו הילד. 2 חברים טובים שלו מקסימים גם לא ממשיכים איתו לצערי. אשמח לשמוע טיפים ממך איך לכוון אותו ובכלל איך לצלוח את כיתה א בהצלחה גם חבתית וגם לימודית.

שלום מיקי, בשעה טובה! הכניסה לביה"ס, לצד ההתרגשות שהיא מעוררת, מעלה גם לא מעט דאגות וחששות אצל כל הורה, ובמיוחד אצל הורים לילדים עם קשיים. באופן כללי, אני אישית מאמינה שאין ילד, מורה או גננת שיכולים להרוס חינוך טוב מבית. כשאנחנו מטילים את האחריות להתנהגותו של הילד על מישהו אחר, מתחילות לא מעט צרות. החינוך להתנהגות טובה נמצא - קודם כל - באחריותנו כהורים. התנהגות טובה זה אומר היכולת לדחות סיפוק, לאפק דחף, להתחשב באחר, לכבד סמכות, להתמודד היטב עם הפסד, כישלון ותסכול, ולווסת את גילויי התוקפנות שלנו ולהפעילם בערוצים הלגיטימיים. את כל זה אפשר וצריך ללמד בבית, באמצעות הצבת גבולות נאותה, דוגמא אישית ועמדה סמכותית עקבית. לדבר ולהסביר זה לא תמיד מספיק, במיוחד כשמדובר בילדים עם קשיים אורגניים-תקשורתיים. חשוב לפעול בנחישות, רגישות ועקביות. חינוך טוב זה אומר גם לתגמל את הילד על התנהגות קואופרטיבית ובוגרת, כך שילמד שכדאי יותר להתנהג טוב. כרגע, הילד שלכם למד לקבל את מירב תשומת הלב כשהוא שובב או אלים, אולי באמת מתוך צפייה בילדים שובבים אחרים. המשימה הבוערת היא ללמדו שכדאי יותר להיות בסדר. בעיני, הדרכת הורים קצרה וממוקדת יכולה להועיל לך, דווקא עכשיו, לקראת כיתה א', ולקצר משמעית את התהליך. בהצלחה ליאת

תודה על התגובה. האם תוכלי להמליץ על הדרכה הורית באיזור ב"ש? אפילו במייל. תודה