בן שנתיים אלים לילדי הגן

שלום רב, ילדי החודש חוגג שנתיים, לפני כשלושה חודשים נכנס למעון ונראה שההסתגלות(כמובן בהדרגה) כמו כן, הפרידה מהוריו היתה דיי בסדר ולאחר כחודש נראה היה שהסתגל לחלוטין. אולם, במהלך החודש האחרון הוא החל לדחוף ילדים(לא שהללו הפריעו לו, או שהיתה איזשהי תיגרה אלא דחיפה לשם הדחיפה), הוא צוחק כשהוא עושה את זה ובשבועיים האחרונים הוא החל ממש להכות(מעין סטירה בפנים) לילדים. בזמן שעושה זאת אנו יורדים לגובה עיניו ומסבירים לו בתקיפות שאנחנו לא מכים,שזה לא נעים לילדים וזו התנהגות לא מקובלת ומעודדים אותו לגשת לילדים ולחבק/לנשק. בזמן ההסבר הוא צוחק כאילו ממבוכה או אני לא יודעת למה. ראוי לציין שטרם כניסתו לגן לא נצפתה התנהגות מסוג זה ולמותר לציין שאין לו דוגמה כזו בבית(ילד ראשון). מעבר להתנהגותו האמורה, הוא ילד טוב, מקשיב ומאוד אוהב ומעט מאוד(אם בכלל)התקפי זעם, ואני מאוד חרדה שלא יגדל להיות ילד אלים/בריון. שאלתי היא איך אני עוזרת לו ליצור קשר עם הילדים בצורה חיובית והאם יש דרך אחרת לפעול כדי שיבין שזה לא מקובל(מעבר לחיזוקים על התנהגות טובה) אודה תשובתך, הילה

שלום הילה, גילויים של תוקפנות מהסוג שאת מתארת אינם משקפים בדר"כ נטייה לבריונות ואלימות, אלא קשיי וויסות אופייניים לגיל שנתיים-שלוש. ילדים בגיל זה מתקשים להתמודד כהלכה עם מצבי קונפליקט, ולכן כל התנגשות או מאבק (על מרחב, על צעצוע, ואפילו על תשומת הלב של ההורה/הגננת) עלולים להסתיים בתוקפנות גולמית מאד ולא מעובדת - מכות, דחיפות, משיכות שיער, נשיכות, וכד'. הגיוני שגילויים אלה יופיעו לראשונה בגן, שם הילד נחשף לראשונה לרמות גבוהות של גרייה ותסכול (חטיפות, דחיפות, תחרות ומאבקים טריטוריאליים). בעיני, לא צריכים לומר לו לחבק ולנשק ילדים אחרים, בטח לא כשוא כועס עליהם כ"כ. אדרבא, אפשר לתקף את הכעס שלו ("אני רואה שאתה כועס כי לקחו לך") ובו בזמן לכוון להתנהגות פרו-חברתית ("אבל אנחנו לא מרשים לך להרביץ"). אם אתם רוצים לעודד אותו למשהו חיובי ויעיל יותר, כוונו אותו לפנות למבוגר האחראי בסביבה ולבקש את עזרתו בפתרון הקונפליקט. החינוך לתקשורת חיובית עם ילדים יכול להיות בעידודכם ובתיווך שלכם. כשהוא משחק יפה עם חבר תוכלו לעודד אותו בשבחים ומחמאות, וכשהוא רב או תוקף - עיצרו את הפעילות, הפרידו בין הילדים, ושלחו את החבר הביתה מהר ככל האפשר ללא נאומים או הסברים. במקום לאיים או לגלוש להסברים ממושכים - תמיד עדיף לפעול, ולהניח לתוצאות החיוביות או השליליות של התנהגותו ללמדו על האורחות החברתיות המקובלות. בהצלחה ליאת