עימותים עם ילד בן 3

שלום אני אמא לילד בן 3 וקצת. ילד חכם סקרן ומתוק. בשבועות האחרונים נוצר מצב שהולך ומקצין בינינו ואני מרגישה שאני מאבדת שליטה. נקודת ההתחלה עבורי לפחות היתה גילויי אלימות הולכים ומתעצמים שלו כלפיי. אחרי שבגיל שנתיים בערך, בתקופת הנשיכות הצלחתי בעקביות ותקיפות לגרום לו להבין שאותי לא נושכים, הוא החל לאחרונה יותר ויותר לנשוך אותי להרביץ לי ולבעוט בי - לפעמים אף בפנים. הרבה פעמים זו התגובה שלו לגבול שאני שמה - שאין יותר ממתקים או שככה לא מתנהגים או כל גבול אחר שני מנסה לשים. ברור שכל הצבת גבול כזו לא באה לו בהפתעה - כבר כשקיבל את הממתק דובר שזה האחרון, ובכל זאת מתפתח עימות סביב זה. וזו רק דוגמא. ההקצנה בשבועות האחרונים היא שהעימותים האלו הם בערך כל התקשורת שנשארה לי איתו. הכל סובב סביב בקשות שלי אליו וחוסר הקשבה שלו או בכיינות והצקות שלו סביב דברים שהוא רוצה ואינו מקבל או סביב תסכול כלשהו. ברור לי שאני מפספסת משהו אבל נוצר מצב בו אני כבר מתוסכלת כל כך שאני פשוט מתרחקת ומתעלמת ממנו. אבא שלו לא מקבל ממנו כזה יחס, אבל גם לא מנסה לשים לו גבולות כמעט אף פעם. אני כן יוזמת פעילויות משותפות סביב דברים שאנו אוהבים לעשות ביחד, והוא נהנה אבל איכשהו זה תמיד מגיע לאותו מקום. מה עושים? אני מפחדת שאני פותחת פה תהום שלא אצליח לסגור. תודה

שלום רב, זה אכן נשמע לא טוב, אך חשוב שתדעי שהמצב בהחלט בר תיקון. אני מזמינה אותך לעיין בפורום שלנו, ולקרוא את שפע התשובות שניתנו בנושא זה. אני ממליצה לך בחום להגיע להדרכת הורים של פגישה אחת או שתיים אצל פסיכולוג ילדים, וללמוד איך להציב גבול בדרך יעילה ועקבית. כרגע, מה שאת מתארת אינו מעיד על גבולות כלשהם בבית. חשוב להבהיר שלהציב גבול אין פירושו לבקש מהילד משהו או להורות לו משהו בתוקף. הצבת גבול נאותה היא היכולת להכתיב את הכללים בבית ולאכוף אותם כך שיישמרו לאורך זמן. אם הילד שלך מכה אותך, נושך או בועט, וחוזר על כך שוב ושוב בכל פעם שהוא מתוסכל - אין כאן הצבת גבול, אלא ניסיון הורי נואש שמוביל לקלקול היחסים בבית ולאווירה עויינת. מעוןדדת אותך לפנות ללא דיחוי לעזרת גורם מקצועי, וללמוד את הכלים והדרכים היעילות להשבת סמכותך כהורה. בהצלחה ליאת