נשיכות

שלום ליאת, תודה על הפורום הנהדר. בתי בת 2 וקצת. לאחרונה חוזרת מהגן עם סימני נשיכות על היד. הגננת מספרת שהיא נושכת ילדים בגן וכשהיא רואה שהילד בוכה והולך לגננת היא נושכת את עצמה. בנוסף לאחרונה החלה לפחד מרעשים (אוטו גלידה, מכסחת דשא ועוד).היום בגן למשל, ממש נכנסה להיסטריה לדברי הגננת, לאחר ששמעה מכסחת דשא שעבדה במקום קרוב לגן. הם הכניסו אותה לגן, נתנו לה מוצץ והפעילו מוזיקה בווליום גבוה(?) באופן כללי הילדה מאוד נוחה. אין איתה בעיות מיוחדות. היא מבינה, מדברת ומשתפת פעולה. נולד לה אח לפני חצי שנה, עושה רושם שהיא למדה ולומדת לקבל אותו. בעניין השינה היו לנו קצת בעיות לאחרונה, לאחר שנשברה מראה בפתאומיות והיא מאוד נבהלה. מה דעתך? כיצד כדאי להגיב לנושא הנשיכות והפחדים? האם לדבר איתה על הנשיכות או לחכות שיעבור מעצמו? לגבי הפחדים, כששומעת רעש מפחיד מבקשת שארים אותה על הידיים- אני לא רוצה להפוך זאת להרגל. תודה רבה!!!!!

שלום גילת, נשיכות אינן דבר יוצא דופן בגיל כזה, שכן הפעוטות עדיין אינם מסוגלים לווסת את הדחפים התוקפניים שלהם בצורה טובה, ולכן ביטויים עלול להיות גולמי מאד ויצרי מאד. גם אם הנשיות ייעלמו בסופו של דבר, חשוב לנסות למנוע אותן, ממש כפי שהיינו נוהגים עם כל התנהגות תוקפנית אחרת: הסברה, הרחקה מהסיטואציה, והצעת חלופות התנהגותיות יעילות ולגיטימיות יותר. בדומה, גם הפחדים שלה נורמטיביים ולא מדאיגים, וסביר שגם הם ייעלמו מעצמם מתישהו. עד אז, הישארו קרובים, זמינים ומרגיעים,אךמבלי להשתעבד להם או לוותר על הגבולות. אגב, במקרה שלך רעש חזק ופתאומי, יש חשיבות לכך שהמבוגרים יישארו רגועים ואפילו אדישים, כי תגובות לחוצות או מתוחות (גם אם הן מפני פחדו של הילד) תורמות להחרפת המצוקה שלו. לכן, כשהיא מתקרבת אלייך ומבקשת שתרימי אותה, תוכלי לומר בשקט (מבלי להפסיק את מה שאת עושה) משהו כמו "הנה, אני פה על ידך והכל בסדר. תכף המטוס יעבור והרעש ייפסק". בהצלחה ליאת

תודה רבה על תשובתך. האם תוכלי לחדד את העניין של הצעת חלופות התנהגותיות יעילות יותר? האם את מתכוונת לכאלה שיעזרו לה לפרוק את התסכול? יש לך רעיון כמו מה? דבר נוסף, מה עלי לומר לה כשהיא נושכת את עצמה? תודה רבה !!