בן שלוש

שלום ליאת, בני בן השלוש הוא ילד אמצעי בין שתי בנות(חמש ושנה),ילד מאד פיקח וחברותי אך בבית הוא נוטה לבכות מכל דבר שלא מוצא חן בעיניו,למשל אם קרא לי לבוא ואמרתי לו עוד רגע אני באה, הוא מיד מתחיל לצרוח:אמרתי שתבואי עכשיו! מעבר לכך פעם ביום הוא פשוט משתולל בכל הבית ומנסה לנשוך את אחיותיו ואותנו ההורים תוך כדי שהוא צוחק.ניסינו להגיב באותו הרגע אךזה קצת יוצא משליטה וחוזר על עצמו,הוא נעלב מאד מהר,מגיב בתוקפנות ונעשה רגיש כשלא מקבל את מבוקשו.יש לציין כי הוא מאד פוחד מהחושך וטוען שיש בחדרו מפלצות,דבר שגורם להגיע בכל לילה למיטה שלנו.התנהגותו יוצרת מתחים בבית אני ממש רוצה לדעת מה כדי לעשות...איך הכי טוב להגיב?ואולי הוא צריך איזה שהוא טיפול רגשי? תודה י

שלום רב, בנך מתנהג כמו בן שלוש טיפוסי: הוא מתקשה עדיין לווסת את הביטויים הרגשיים שלו, במיוחד במצבי תסכול, ולכן מגיב במה שנראה כחוסר שליטה וחוסר גבולות. הדרך לעזור לו, לתפיסתי, היא להישאר מאד רגועים מול ההתפרצויות שלו, ולא לאפשר לו להתנהג בדרך הרסנית או אלימה כלפיכם או כלפי אחיותיו. כאשר הוא מנסה להכות או לנשוך, יש לעצור אותו מיד, ולגרום לו להבין שהתנהגותו אינה מקובלת עליכם בשום אופן. עליכם להיות מאד ברורים ותקיפים, מצד אחד, ומאד קשובים ואוהבים כאשר הוא מתנהג היטב. פחדי הלילה מאד אופייניים בגיל הזה, וחשוב להישאר זמינים ומרגיעים. כאשר הוא מגיע למיטתכם, החזירו אותו למיטתו, והישארו לצידו עד שיירגע ויירדם. כדי לא לצבור עויינות או חוסר שעות שינה, נסו לארגן מזרון שישמש אתכם במקרים הללו, ויאפשר לכם להישאר לצידו מבלי להקנות לו הרגל בעייתי (מעבר למיטתכם) שיהיה קשה להיפטר ממנו. אתם מוזמנים לקרוא עוד בפורום שלנו, על הצבת גבולות נאותה. דפדפו בדפי הפורום הישנים, וקראו תשובות לפניות דומות. בברכה ליאת

תוד רבה על התשובה העניינית