יושב לחשוב

שלום ליאת, אחיין שלי בן שנתיים וחצי מתנהג באופן קבוע באלימות, זורק דברים, צועק, מרביץ, חוטף. שמתי לב כי בחלק מהמקרים אחותי מושיבה אותו על כיסא תינוק כדי "לחשוב" או כדי "לנוח". אחרי שהוא "נרגע" היא מבקשת ממנו לבקש סליחה ושואלת האם הוא יודע למה הוא יושב בכסא והאם יחזור על התנהגותו. שאלתי היא מה דעתך על כל נושא ההקפדה על בקשת סליחה במקרים של אלימות בגיל הזה (מצד אחד אני חושבת שהם לא באמת מבינים את משמעות בקשת הסליחה, מצד שני אולי יש בכך כדי לעזור לילד להפנים את המושג?). שאלה נוספת, האם הפתרון של לשבת לחשוב הוא תגובה חינוכית? בעיני לא. כיצד יש להתנהג במצב שכזה להמלצתך? תודה רבה על התייחסותך!

שלום לך, ראי בבקשה את תשובתי לקרן (כאן בתחתית הדף) שכתבה ב- 7.4. הכותרת של פנייתה היא "התפרצויות כעס". אם יהיו לך שאלות נוספות, את מוזמנת. בברכה ליאת

אשמח אם תוכלי לחדד את נושא בקשת הסליחה. האם אין להקפיד עם הילד על בקשת סליחה? אם לא, מה כדאי לומר לו לאחר שהיכה? תודה:-)