בעיה חברתית

בתי בת 5.5 בגן חובה. היא ילדה חמודה חייכנית ושמחה, אבל היא אומרת שאין לה חברות, שאף אחת לא רוצה להיות חברה שלה ושהיא משחקת לבד.אמרתי לילדה מהגן שהיא ילדה נהדרת והילדה שילבה ידיים ועשתה פרצוף של "באמת" אחת הילדות האחרות בגן ניגשה אלי בוקר אחד ואמרה לי שאף אחד בגן לא אוהב אותה ואני לא מבינה למה!! הילדה רוצה לעבור גן, לגן שבו לומדת בת דודה שלה, ואנחנו לא מוכנים גם כי ההורים של הבת דודה לא מוכנים ששתיהן ילמדו באותו גן או כיתה. הילדה אגב מנסה לשחד את אחת הילדות על ידי זה שהיא נותנת לה את הדברים שהיא הכי אוהבת (ממש חטפנו שוק שגילינו מה היא נתנה!) ואתה ילדה חברה שלה רק בצהרון, ורק אחרי שהילדה הזאת והזאת הולכת. מה לעשות?

שלום שרית, נדמ לי שכולנו נסכים שילד בודד או דחוי הוא רעיון עצוב ומתסכל, הממלא אותנו חוסר אונים ואזלת יד. לעיתים, קשה לנו להבין מה הסיבות לדחייה חברתית, ומדוע ילד חמוד, טוב לב ונדיב לא מצליח להסתדר בקבוצת השווים. במקרים אחרים, ניתן לזהות חלק מהסיבות האפשריות לדחייה, ולפעול בהתאם. כדי לברר לאיזה משני המצבים שייכת בתך, אני מציעה לדבר עם הגננת, ולבקש ממנה ליצפות באינטראקציות החברתיות בגן, בניסיון להתחקות אחרי מה שקורה שם. גננות מנוסות יכולות בדר"כ לקרוא היטב את הסיטואציה החברתית, ולעמוד על הגורמים המשפיעים עליה. אם תעלה השערה הקשורה לבעיה במיומנויות החברתיות שלה, יש טעם להתייעץ עם פסיכולוג/ית ילדים, ולקבל הנחיות לפעולה/התערבות מסייעת. בכל מקרה, במצבים של קושי מתמשך ומשמעותי, שווה להתיעץ עם גורם מקצועי בהקדם, כדי לא לצבור גרעונות חברתיים ופגיעה בדימוי העצמי. בברכה ליאת