התקפי זעם כמעט יום יום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני כמעט בן 13 אך התקפי הזעם החלו כבר לפני שנתיים, זה לא חדש. בכל יום שישי במיוחד, כשכולנו בבית הוא מתחיל במריבה עם אחותו הקטנה ומחפש סיבה למריבות. כל דבר שהוא מבקש ואומרים לו לא הוא צורח. היום הוא רב עם אחותו בת השבע וחצי וכשאמרנו לו שיפסיק הוא התחיל לצעוק, הרחקנו את האחות ממנו הוא בכוונה הלך לריב איתה, טרק דלתות וצרח עד מאוד, כל זה בהפוגות מהצהריים ועד הלילה. אנחנו נואשים, לא נעים לנו עם הצרחות שלו, למרות שהסברנו לו וערכנו איתו המון שיחות (אנחנו- ההורים) לא עוזר לנו כלום, כל יום שישי אנחנו יודעים שתגיע מתקפה ממנו. גם ביום יום הוא חוזר מבית הספר ומציק וצורח.מה לעשות? אחותו הגדולה גם צורחת על כל דבר שלא נותנים לה (והם ילדים שמקבלים הכל, אבל אם פעם אומרים להם לא אז הם צורחים, אם מעירים להם, הם צורחים), גם הקטנה צורחת על כל דבר שהיא רוצה לקבל. הם סוחטים אותנו רגשית עם הצרחות שלהם ואנחנו לא יודעים מה לעשות.
שלום מירב, נדמה לי שבשורה האחרונה של דברייך 'נחה' התובנה החשובה: הילדים שלכם סוחטים אתכם באמצעות הצווחות שלהם, ובכך משיגים את מה שהם רוצים. שלשתם, ללא יוצא מן הכלל, גילו שהעמידות שלכם מתפוגגת מול קולות רמים, וכך - הם מקבלים כל מה שהם רוצים. ילד שמקבל תמיד את מה שהוא רוצה, לא מתמודד למעשה - כמעט אף פעם - עם תסכול, אכזבה ודחיית סיפוק. כך, באופן מעגלי, ככל שאתם נכנעים ומספקים כל רצון, אתם מחזקים אצל ילדיכם את הנטייה לצווחנות התובענית. אני ממליצה לכם בחום להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני, שיוכל להנחות אתכם כיצד לא להיכנע לצווחות, וכיצד לעזור לילדים שלכם (כולם) ללמוד לקבל סירוב או לדחות סיפוק. זוהי מיומנות חברתית קריטית, ולכן חשוב שתצליחו להגיע ולטפל בהקדם. בברכה ליאת
