התמודדות עם כעסים של ילד בן ארבע

היי ליאת . שמי חגית ואני אם לשני ילדים. ילד בן ארבע וחצי וילדה בת שלושה חודשים. בשבועיים האחרונים בני כועס לא מעט ומשתמש בידיו מידי פעם - דוחף , בועט אך רק כלפיי ולא לאף אחד אחר. איך מתמודדים עם הכעס הזה ומה יש לעשות במצב כזה? חשוב לציין שאני משתדלת לבלות איתו לא מעט ולשתף אותו בכל מה שקורה עם התינוקת החדשה.

שלום חגית. מזל טוב להולדת הבת אך מבחינת בנך זה לא בדיוק נזל טוב. בנך מרגיש שמישהי לוקחת ממנו תשומת לב, הוא כבר לא מרכז החיים של הוריו, יש לו מתחרה. לדעתי יש לו את כל הסיבות לכעוס אך אני חושבת שלצד ההבנה את מצבו יש צורך מאוד ברור לשים גבולות, כלומר אתה לא יכול להרביץ לי גם שאתה מאוד כועס. אני חושבת שיש לגלות אמפתיה לכעס אך לא לאפשר לכעס לשלוט בחייכם כלומר לנווט את הכעס למקומות אחרים ולא לאפשר לילד להרביץ לך. אולי יש מקום פחות לשתף אותו , כלומר לא לצפות שהוא ירצה כל הזמן לטפל באחותו. לדעתי יש מקום לזמן לו זמן איכות שלך איתו ללא התינוקת, לתת לו את ההרגשה שעדיין יש לך זמן רק בשבילו. אפשר לחשוב אולי להשאיר אותה עם סבתא/אבא/בייביסיטר לזמן מסוים ואת תוכלי להיות עם בנך לבד. בכל מקרה את המכות אין לאפשר וברגע שהוא מרביץ/בועט/דוחף... את חייבת להפסיק את זה ולהגיד לו שאצלכם בבית לא מרביצים, בצורה מאודברורה ואסרטיבית וללות את האמירה בהרחקתו של הילד ממך, כלומר סובבי אותו עם הגב אלייך על מנת להראות לו שאת לא רק אומרת אלא גם מבצעת. עם הרבה סבלנות וסובלנות והתקופה הזאת תעבור לה. בהצלחה אריאלה זמיר מנחת הורים [email protected]

שלום חגית, אני מסכימה מאד עם אריאלה. ילד בן ארבע עלול לפתח קנאה עזה כלפי אח או אחות קטנים, ולכעוס על אמו שפינתה מקום בליבה לילד הנוסף. ובכל זאת, אין לאפשר לילד לבטא את כעסו בדרך הרסנית ואלימה גם אם הכעס והקנאה לגיטימיים. המשיכי להקדיש לו זמן 'סולו' ככל יכולתך, ולהרעיף עליו אהבה רבה כאשר הוא מתנהג יפה 'כמו גדול'. כאשר הוא דוחף, בועט או מכה, עצרי אותו פיזית מייד, ואמרי בקצרה ובקול כועס "אני לא מרשה להרביץ!". התרחקי ממנו פיזית והישארי קרירה ומרוחקת לזמן מה, כדי שיבין שלהתנהגותו תהיה תמיד (הישארי עקבית, זה מאד חשוב!) תוצאה טבעית ומיידית, בלתי רצויה עבורו. כמו אריאלה, גם אני חושבת שסבלנות ורגישות, יחד עם פעולה נחושה, יביאו בסופו של דבר לרגיעה ושיפור בהתנהגותו. בהצלחה ליאת