מריבות בין האחים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום. יש לי 3 בנים בגילאים: 18, 14, ו-7. הבן הקטן (7) מגיב לכול פניה של האחים שלו אליו בעצבנות כפי הנראה כדי למשוך תשומת לבנו ההורים.אנחנו מיד פונים לאח הגדול יותר ומבקשים שיעזוב אותו, את הקטן, וזה גורר סכסוכים קטנים בינהם האחים וביננו ההורים. לדוגמא: אם הבן הקטן יושב ומשחק במשהו ואח גדול יותר ניגש אליו ושואל אותו משהו הוא מיד צועק- לא עניינך או עזוב אותי וכו'. התגובה שלי כדי למנוע צעקות בבית - פניה לבן הבוגר - עזוב אותו ואל תדבר איתו.אך ניראה לי שאני טועה מאחר ואין לזה סוף..... כיצד עליי לנהוג? האם לתת להם להתווכח בינהם ולא להתערב זו הדרך? הבעיה שזה מוביל למעיין ברוגז בין האחים...מה עושים?
שלום חנה, אני נוטה להסכים איתך, ולחשוב שההתערבויות שלך מיותרות, ורק מחריפות את המצב. הבן שלך אמנם צעיר בהרבה מאחיו הבוגרים, אך הוא גדול דיו כדי להציק וכדי להבין שעמדה קררבנית מזכה אותו בתגמולים ובאהדה שלך. ההתערבות החד צדדית שלך יוצרת מרירות אצל הגדול, ותחושה של עליונות ושיכרון זכויות אצל הקטן. תני להם לפתור את הקונפליקטים שלהם בעצמם. זה נכון שמאזן הכוחות אינו סימטרי, אבל ככה זה בחיים, וכל אחד מהם ילמד זאת בדרכו. ואגב, הניסיון מלמד, שבהיעדר הורה "שופט" או מבוגר שמתערב, לילדים גדולים יש נטייה דווקא לוותר לקטנים, ולא לנצל לרעה את יתרון הכוח והגיל. אז הפיתרון, כמו שאני רואה אותו, זה לזוז הצידה, גם אם יהיה לזה מחיר של ברוגז זמני ביניהם. זה עדיף על קנאה, עויינות ומרירות מצטברת. בהצלחה ליאת