גמילה ממוצץ

שלום ליאת,בתי בת 3. לפני יומיים ביקשה לשים את כל המוצצים בקופסא ולתת אותם ובתמורה היא רוצה מתנה. אציין שגם ילדים אחרים בגן נגמלים כעת ממוצץ , וזה דירבן אותה עוד יותר לכך. חיכיתי יום נוסף, וכאשר ראיתי שהיא חוזרת על בקשתה, אכן הכנו יחד קופסא יפה ו"שלחנו" את המוצצים ל"ארץ רחוקה". בלילה הראשון היה לה קצת קשה להירדם אך היא לא בכתה והתרגשה מאוד מהמתנה שתחכה לה בבוקר. היא ישנה כל הלילה מבלי להתעורר ובבוקר קיבלה מתנה נהדרת שריגשה אותה מאוד. באותו היום היא לא ישנה צהריים בגן כי היה לה קשה להירדם, אך הגננת ציינה שהיא במצברוח מעולה. בלילה השני(אתמול) קרה המשבר: היא בכתה נורא כשנכנסה למיטה, ממש בכי קורע לב. הרגעתי אותה, הסברתי לה שהיא כבר גדולה וכמה אני גאה בה. היא נרגעה ואז החלה שוב לבכות מאוד. היא רצתה את המוצץ מאוד-מאוד וכבר ביקשה "להחזיר" את המתנה שקיבלה ולו בשביל שהמוצץ יחזור.בסופו של דבר היא נרגעה ונרדמה אך עברה למיטתי לפנות בוקר. מיד כשהתעוררה בבוקר היא ביקשה את המוצץ ונורא בכתה שוב. אני לפני הלילה השלישי ושואלת: 1. האם להמשיך בגמילה או האם להחזיר את המוצץ? 2.מה ההשלכות של החזרת המוצץ? (יהיה קשה יותר אח"כ?) 3.איך היית מציעה לי לפעול מולה כעת?? תודה רבה מראש....

שלום רב, אני שייכת לאסכולה המניחה לילד להיגמל מיוזמתו, ובהדרגה. בגיל שלוש הצורך במוצץ יכול להיות עדיין חזק מאד, ואיני רואה סיבה להתעקש על גמילה פתאומית כ"כ. לא חושבת שצפוי משהו יוצא דופן אם תחזירו את המוצץ, ותנסו שוב בעוד שנה או יותר. הייתי אומרת לה (בלי שום כעס או אכזבה) שניסיתם, ובגלל שאת רואה שזה כ"כ קשה לה, את מחזירה לה את המוצץ, ומאפשרת לה להיפרד ממנו כשיתאים לה. בשמחות ליאת