ילד עצבני

שלום ליאת, בני, בן כמעט 5, הוא ילד עצבני. הוא נוטה להתרגז ממש בקלות, על כל דבר קטן. זה מאוד מתיש ובעיקר מתסכל: מה עושים? מאז שאני זוכרת אותו הוא כזה. פשוט נולד עם אופי רגזן. איך אפשר לעזור לו למתן את הרוגז הזה? שמתי לב שזה קורה גם בגן ולא רק בבית, וגם הילדים בגן שואלים אותו למה הוא עצבני כ"כ... תודה לך, נויה

שלום נויה, לטמפרמנט המולד שלנו יש השפעה ארוכת טווח, והוא צובע במידה רבה את התגובתיות שלנו לאורך שנות ההתפתחות ואף לאחריהן. אין מה לעשות - יש אנשים שנולדו עם מזג סוער יותר, ולכן גם מופע הכעס שלהם עוצמתי יותר. אחד הדברים שיכול להוציא מהדעת אדם כועס, זה תגובות לא מת?קפות, או כאלה שמבקרות את הכעס ושופטות אותו. לכן, לדעתי, הכיוון הוא לא לנסות למתן את הכעס, אלא את התגובות שלו. כלומר - לא הייתי אומרת לו "אין לך על מה לכעוס" או "לא עשו לך שום דבר" או "למה הכל אצלך תמיד רגזני כ"כ" או "למה ילדים אחרים לא כועסים, תיקח דוגמא מהם". במקום זאת הייתי דווקא מתקפת את הכעס ונותנת לו הד ("אני רואה כמה אתה כועס עכשיו, ומבינה כמה זה קשה לך"), ומנסה לעזור לו להגיב בדרך שאינה הרסנית. "בוא נחשוב מה אפשר לעשות כשכל כך כועסים. בוא ננסה לחשוב מה יעזור לך עכשיו". ברמה הפרקטית, הכיוון צריך להיות מציאת ערוצי פורקן לגיטימיים, כמו שק אגרוף, פעילות גופנית נמרצת או מרגיעה (מה שעושה לו טוב), שיחה, עזיבה של הסיטואציה המעצבנת, ואפילו בכי קצר שיכול לשחרר. כאשר אנחנו - כמבוגרים - עוזרים לילד להבין מה קורה לו, לקרוא לזה בשם (כעס, אכזבה, תסכול, קנאה, עצב, עלבון, וכד'), ולזהות את זה בזמן אמת - אנו עוזרים לו להיות בוגר ומווסת יותר מהבחינה הרגשית. בהצלחה ליאת