אלימות בגני ילדים

לדעת ההורים חלה אלימות בגן עירייה (טרום טרום חובה וטרום חובה) בקרב הילדים(גילאי 3.5-5) הגננת מכחישה באופן גורף שיש אלימות. לאחר שיחה עם הגננת והתמקדות במקרים ספציפיים. קיבלנו תשובה די תמוהה לטעמנו ונשמח לשמוע את דעתכם. היה מקרה בו כלאו מספר בנות ילדה במבנה שבחצר הגן ,בהפסקה, הילדה צרחה ובכתה - ולדברי הגננת אין זו אלימות אלא משחק פסיכודרמה לשם השעשוע בלבד ואין זה נובע מרע לב של הילדות וזה טבעי לחלוטין. (יש לציין כי הילדות ידועות כאלימות ומשליטות פחד על הילדים) במקרה נוסף - בו מורידים לילדים את התחתונים והמכנסיים - לדברי הגננת זו לא אלימות אלא דבר טבעי של התפתחות מינית של ילדים. ואני שואל: האומנם? בכזאת קלות דעת ניתן להתייחס למקרים כאלו (יש לציין שיש מקרי אלימות נוספים) אודה לכם על תשובתכם משום שאני אובד עצות

שני שלום שני המקרים אשר את מתארת אכן לא כל כך נעימים אך איני בטוחה שאפשר לשייך את זה לאלימות, בהחלט אפשר לשייך את זה להשגחה בלתי מספקת של צוות הגן על הילדים. ילדים בגיל הזה אכן מאוד סקרנים לגבי המיניות שלהם אך הגבולות בגן (כמו בבית) חייבים להיות מאוד ברורים- אין להתפשט ו/או להפשיט אף ילד. . צוות הגן חייב להיות ער לדבר ולדאוג שהילדים יקבלו מענה לסקרנותם בדרכים הראויות והנכונות. לגבי כליאת הילדה במחסן- המעשה הוא חמור מכיוון שהצוות איפשר גישה למחסן אשר ניתן לסגור אותו ולנעול בו ילדים. האחריות היא של הצוות כאן. הילדים תמיד ינסו לבדוק מה אפשר ומה אי אפשר לעשות. נראה לי שהתנהגות הילדים היא כזאת מכיוון שיש אפשרות לנהוג כך ואין מי שישגיח יכוון וישמור עליהם מפני עצמם. נראה לי שכדאי לדבר עם הגננת ולהאיר את עיניה לגבי ציפיותיכם, ההורים, ממנה ומהצוות ופחות להטיל את האשמה על הילדים. בהצלחה אריאלה זמיר מנחת הורים

שלום שני, עולם הילדים מתאפיין בהרבה מאד יצרים, דחפים תוקפניים והתנהגות שלא תמיד עולה בקנה אחד עם עקרונות הנימוס של חיינו כבני תרבות. מסיבה זו, בדיוק - כפי שאריאלה ציינה נכון - דרושה השגחה מתמדת של המבוגרים בכל מקום בו חיים, גדלים ומשחקים ילדים קטנים, שעדיין לא מווסתים ולא שולטים היטב בביטויי האגרסיה שלהם. מסיבה זו, גם אתה וגם הגננת צודקים: לא בטוח שהמקרים אותם אתה מתאר נופלים לקטגוריה של 'אלימות' במובן הבוגר של המילה, ועדיין, מדובר בהתנהגות בלתי ראויה ופסולה, שחשוב מאד למנוע בדרך של השגחה וחינוך. בהחלט אין להקל ראש או להתעלם ממעשים אלה, גם אם הם משקפים סקרנות טבעית או משחק דרמטי. בברכה ליאת