עשיית צרכים

שלום רב, ביתי בת שנתיים ו7 חודשים, נגמלה מחיתולים מעט לפני גיל שנתיים בצורה חלקה לחלוטין (גם בלילה). בשבועיים האחרונים היא עושה את צרכיה פעמים רבות במכנסיים גם בבית וגם בפעוטון ,נראה שממש בכוונה ומתוך בחירה. כאשר מדי פעם בכל זאת מבקשת ללכת לשירותים. יש לציין שלאחרונה נוהגת לשחק במשחקי "תינוקת". חשוב לציין כי היא אחות תאומה - אחיה טרם נגמל ולאחרונה שבר את ידו והוא עם גבס- דבר שמושך תשומת לב כלפיו, כמו כן הוא היה קצת חולה לאחרונה. אנו נוטים לחשוב שהכל נובע מתשומת הלב לה זוכה אחיה מהסביבה, למרות שאנו משתדלים לשבח אותה הרבה ולתת לה הרבה תשומת לב. העצות שקיבלתי היו - לא להתרגז כשזה קורה פשוט להחליף לה והעניין יעבור מעצמו וכמובן לשבח כאשר הולכת לשירותים - זה מב שאני עושה. כאשר אני מנסה לשאול אותה מדוע אינה מבקשת ללכת לשירותים היא פשוט מתעלמת ולא עונה לי איך להתייחס לכל הנושא?

שלום יערה, אני נוטה להסכים עם ההשערה שמדובר בנסיגה זמנית, המשקפת אולי תחושות קנאה ו"ננטשות" זמנית. מעבר לעצות הטובות והחכמות שקיבלת, נסי להתחבר ב-א-מ-ת למצוקה שלה, להבין את מניעיה, ולמצוא בתוכך את המקום הרך והחומל כלפיה למרות המטרד הזמני של החלפת המכנסיים. גם רגעים קטנים של 'אקסטרות', רק בינך ובינה, יכולות לחולל פלאים לתחושה שלה. בעיני, חלק לא פחות חשוב הוא מתן התוקף וההבנה למה שהיא מרגישה. הרבה פעמים יש לנו נטייה לומר "את לא צריכה לקנא, אנחנו אוהבים את שניכם באותה מידה", אבל זו אמירה מבלבלת ולא קרובה לחוויה שלה. לפעמים עדיף לומר משהו כמו "בזמן האחרון כל הזמן התעסקנו באח שלך, וזה בטח היה לך קשה וקצת עצוב. אני רואה שאת משתדלת, ואוהבת אותך נורא, גם אם זה יצא קצת ממרחק". הרבה בריאות לכל החולים והפצועים ובהצלחה ליאת