אח מתבגר

שלום לכולם, האם תוכלו לייעץ לי בנושא מסוים? לאחרונה שמתי לב שאחי נכנס לגיל ההתבגרות. אחד מהסימפטומים שלו הוא להתעצבן מכל דבר קטן (כמו למשל כאשר הוא לא רוצה להכין שיעורי בית). כמו כן, אחד המאפיינים של אבינו הוא להתעצבן מכל דבר קטן, הוא ממש לוקח ללב, דבר שמשפיע על בריאותו (ולא רק הבריאות הנפשית) ומפריע לו להתנהל בחיי היום יום, דבר שמאוד חורה לי ולאימי. כמו כן שמתי לב שאמא שלי ויתרה בנושא אחי (בנוגע לאבא שלי אני לא מתערבת), כל פעם שאחי מתעצבן (דבר שלדאבוני קורה הרבה לאחרונה) הוא "סופגת" את הכעס שלו, דבר שלדעתי לא עוזר לו לעבוד על הבעיה הנ"ל. כמובן שבתור אחותו הגדולה אני לא נוטלת לידיי את הסמכות לטפל בבעיה שלו, אבל אני רואה שאימי לא מטפלת בבעיה, סבתא שלנו לא גרה איתנו ולכן היא איננה יכולה לעזור לו לשנות את התנהגותו ואני נמצאת בצבא רוב השבוע ולכן לא יכולה לפקח על ההתנהגות שלו לדאבוני. לפני מספר ימים לקחתי אותו לשיחה בין שתי עיניים. הסברתי לו שההתנהגות שלו מרחיקה ממנו חברה, אבל הוא לא הקשיב לי (ואני גם לא חושבת שהוא בכלל חושב על זה). בין היתר, כל פעם שהוא עצבני ואני לא מצליחה להתעלם מזה, אני מנסה להרגיע אותו, דבר שעוד יותר מעצבן אותו. ניסיתי להסביר לאימי בעקיפין שגם תתעלם מההתנהגות שלו, אבל אני לא חושבת שהיא הבינה. כאשר אני מסתכלת על ההתנהגות של אבינו אני חוששת שההתנהגות של אחי לא תעבור עם השנים. אני יודעת שאבא שלי מהווה לו דוגמא אבל את ההתנהגות של אבי אבל בדבר זה אני לא יכולה לשלוט. כיצד אוכל לעזור לו להיפטר מההתנהגות הנוראית הזו, מבלי שהוריי ישימו לב שאני מנסה "לחנך" אותו לחיים רגועים יותר (דבר שהם לא עושים בעצמם) ושבכל זאת הוא לא יהיה כמו אבינו? בתודה מראש, אלמונית

שלום רב, ההתנהגות שלנו מונחית הן ע"י מאפייני מזג ואישיות, והן ע"י השפעות סביבתיות. המשפחה בה אנו גדלים מספקת לנו גם את המטען הגנטי וגם את מערך ההתניות ואת המודל לחיקוי מהם אנו לומדים כיצד להתנהג. לכן, בניסיון להבין את הסיבות להתנהגותו העצבנית של אחיך, נוכל להניח בזהירות שמדובר גם במזג בסיסי מולד (גנים!) וגם בלמידה של דפוסי התנהגות 'גבריים' שספג בבית. בגיל ההתבגרות, גיל של כינון זהות, מתבגרים צעירים מחפשים לעצמם מודל הזדהות, ודמות האב בהיותה זמינה ונגישה מאד - היא הבחירה הכמעט בלתי נמנעת. הבשורה הטובה היא, שאין לנו (תודה לאל!) רק מודל הזדהות אחד, ולכן אנו נשארים פתוחים לשינוי והתפתחות כל הזמן. ילדים שחוו וראו מודל עצבני או תוקפני בבית, יכולים למתן את השפעתו עליהם אם ייחשפו גם למודלים אחרים של התנהגות (למשל של המדריך בתנועה או המפקד בצבא). לכן, אם את רוצה לנסות להשפיע על התהגותו של אחיך, תוכלי לנסות לזמן לו מודלים נוספים להתנהגות. כאחות גדולה, גם את יכולה לשמש דמות הזדהות מיטיבה, וככל שהקשר ביניכם ייתחזק ויעמיק, כך תהיה השפעתך עליו רבה יותר. תוכלי לעודד אותו ליצירת קשרים או לפעילויות שיש בהם משמעות או עניין או תרומה לאחרים, ולעודד ולשבח תגובות בוגרות מצידו. ולסיום - זכרי שאינך יכולה להיות אחראית לחינוכו וגידולו של אחיך. את יכולה לנסות לשוחח עם אמך ולשתף אותה בדאגתך, אך לא מעבר לכך. כנראה שלא תמיד ולא לכל אחד נצליח לעזור, ועלינו ללמוד לקבל גם עובדה מצערת זו. בברכה ליאת