תלמידה מאתגרת

אני מחנכת לתלמידה שנישארה שנה נוספת בכיתה ז בשל בעיות התנהגות, חוסר קבלת מרות, הברזות משיעורים ובעקבות זאת הישגים נמוכים. אני מרבה לשוחח עימה ומהשיחות עולה כי השנה חל שיפור קל בנוכחותה אך הקושי העיקרי עימה הוא המשמעת והגבולות. היא נפתחה בפני וציינה כי גם בבית תמיד הייתה הכי מפונקת וכל מה שביקשה קיבלה. רק בשנה שעברה החלה אימה להציב בפני ביתה גבולות והדבר לא פשוט. התלמידה מתוודה בפניי כי כאשר היא עולה על טרף קל-כלומר מורות אשר אינן מתעקשות עימה ומציבות גבול ברור וחד משמעי היא איננה נשמעת להן. זה אומר שימוש בפלא' בשיעור, דיבורים והפרעות. ואילו אצל מורות קשוחות היא יותר נשמעת להן. אינני מצליחה להחדיר בה מוטיבציה פנימית לא להיכנס למצבים בהם היא מחפשת חולשה של מורות ואיננה נשמעת להן. אצלי היא מאוד נשמעת מהסיבה הפשוטה שאני חזקה מולה. עוד אמרה לי שאיננה סובלת רוסים והיא מתחברת רק למרוקאים, לכן איננה מסתדרת עם המורות הרוסיות. הסברתי לה שאין לבחור את המורים וזוהי תמונת המצב. זה מריח לי כאילו היא זקוקה נואשות לגבולות על מנת לחוש יותר ביטחון ומסגרת. אינני יכולה להשפיע על המורים להיות יותר חזקים כי לא אוכל לשנות אותם. חסרה לי החוליה המוטיבציה שלה להשתנות כי היכולת שלה בלבד היא להשפיע על התנהגותה שלה ולשנותה. אנא סייעי לי בכך...

שלום רב, ילדים עם בעיות התנהגות קשות הם אתגר לכל מורה, מרוקאי, רוסי או סומאלי. ילד אינו אמור לכופף את החוקים כרצונו, ועליו ללמוד (לפעמים בדרך הקשה) שלכל התנהגות שלו יהיו תוצאות חיוביות או שליליות. במקרה כמו זה שאת מתארת, כאשר גם בבית הגבולות רופפים, אני מציעה לנסות לעבוד בשיתוף פעולה עם ההורים, ולחשוב יחד על מערך סנקציות ותגמולים שייאכף הן בבית והן בביה"ס, כשהבית מחזק את ביה"ס ולהפך. כך, למשל, אפשר להחליט יחד עם ההורים, שדיבור בטלפון בשעת השיעור יביא למניעת השימוש בטלפון נייד לתקופה ידועה מראש, על דעת ההורים ובפיקוחם. באופן דומה אפשר יהיה להגדיר סנקציות ותגמולים (!) סביב התנהגויות חיוביות ושליליות. כאשר ילד יודע מראש מה יהיו תוצאות התנהגותו, יש סיכוי טוב יותר שהוא יחשוב לפני מעשה. יעילותה של גישה כזו תלויה, כמובן, בשיתוף פעולה מלא בין הבית לביה"ס, ולצורך כך אפשר להיעזר גם בפסיכולוגית ביה"ס. בברכה ליאת