כל כך נואשת.. :-(

יש לי בן שנתיים, ילד חייכן רגוע אוהב חם מחבק תקשורתי, יש לי רק בעיה אחת איתו - הוא לא נותן לי לטפל בו (לי ספציפית כי עם כל היתר המצב טוב יותר - בגן ועם הסבים..) בזמן החלפת חיתול/הלבשה/סירוק הוא משתולל, בועט בי בעיטות ממש חזקות מנסה לברוח.. ניסיתי כל מני טקטיקות - לא מצליחה לגרום לו להפסיק. לפעמים רק צרחות עוזרות, אבל זו עזרה נקודתית שברור לי שהשלילי בה עולה על החיובי. אני המטפלת העיקרית, אין אבא בתמונה כך שאין לי במי להעזר. אני מתחילה כל בוקר בבכי (שלו ושלי) ואני מרגישה שהגעתי לקצה, אני חייבת פתרון. ועכשיו. יש להתנהגות הזו (שברור לי שמאפיינת את גיל שנתיים האיום) פתרון? תודה.

שלום אבישג, צר לי לשמוע שאת כל כך נואשת. אני מבינה את הקושי, אך מאמינה שמוקדם מדי להתייאש. יתכן שיש כאן השפעה של "גיל שנתיים האיום", אך גם אם כן, נראה שמדובר בהחרפה של מאבק כוח ממושך יותר, או - כמו שזה נראה מכאן - קושי שלך לשמור על עצמך מפני התשה ועויינות. אפשר להניח כי כאם חד-הורית, חשוב לך להוכיח (לעצמך! לעצמך!) שאת אמא נהדרת, המתפקדת ללא דופי ועומדת במבחנים המתישים של האמהות. אלא שאמא טובה היא לאו דווקא זו שאינה כועסת לעולם. להפך. כאמהות, עלינו לשמור על הכוחות, על הסבלנות ועל רווחתנו הנפשית. כדי להשיג מטרה זו, אנו נאלצות לדרוש (כן, אפילו מתינוק רך או פעוט בן שנתיים) לשתף פעולה ולעזור לנו לטפל בו. כאשר את מאפשרת לבנך להשתולל, להתנגד לטיפול שלך, וחמור מזה - לבעוט בך בחוזקה - את מאפשרת לו להכתיב את ההתנהלות ביניכם, לערער את סמכותך כהורה ולאפשר הצטברות של עוינות וכעס אצלך, המתפרצים בסופו של דבר בצעקות. לכן, בזמן החלפת חיתול, עליך להיות מאד החלטית ותקיפה (לא תוקפנית!) ולפעול ללא כל תגובה עד שתושלם המשימה. בזמן שאת מלבישה אותו אל תנסי להתנחמד או לנזוף, והשתדלי לשמור על ארשת נייטראלית ככל האפשר. במידה והוא בועט בך, תוכלי לאחוז ברגליו חזק, לעצור אותו ולומר בשקט "אני לא מרשה לך לבעוט בי". אם הוא ממשיך, תוכלי לנסות לקום משם ולעשות משהו אחר, שוב, מבלי לומר דבר, גם אם הוא נשאר חצי-לבוש. אפשר לומר משהו כמו "אתה כנראה רוצה להתלבש לבד. אם תרצה את עזרתי אשמח לעזור". זכרי שהורה סמכותי משרה ביטחון ושקט על ילדים בכל גיל, וכאם חד הורית המשימה כולה עליך. אם את מרגישה שאת מתקשה לעשות זאת באופן יעיל, תוכלי להיעזר בהדרכת הורים ממוקדת, ולקבל עוד כלים. אשמח לשמוע איך הולך ליאת