פחדים של ביתי

אני כותבת אלייך כיוון שאינני יודעת כיצד להרגיע את ביתי. לומדת בכיתה ט. גם היום לאחר שהמצב נרגע מאוד ואין אזעקות מתקשה ביתי. היא מספרת לי שהיא בוכה בשיעורים ומתקשה להתרכז. שוחחתי איתה גם המחנכת שוחחה וגם פסיכולוגית בית הספר. היא איננה רגועה. יש הרבה בכיות בשיעורים. בזמן השיעור המחנכת הוציאה אותה להירגע כיוון שבכתה. הדבר פוגע בתיפקוד שלה בכיתה. מה את מציעה?

שלןם לך, אירועים כמו אלה של השבוע האחרון עלולים לעורר עצבנות, מתח, עוררות וחרדה גם אצל המבוגרים, ויותר מכך אצל הילדים החסרים עדיין ניסיון חיים ורוטינות פעולה תואמות לשעת חירום. ילדים יותר רגישים יכולים להפגין קשיים רגשיים כמו עצב, דיכאון, חוסר תיאבון, קשיי שינה, קשיי ריכוז, הסתגרות חברתית, ועוד. לעיתים קרובות, נראה שיפור ככל שנתרחק מהאירוע הטראומטי, ופעמים הנסיגה התפקודית מתרחשת דווקא כשהבלגן נרגע. לא תמיד אפשר לצפות מראש מי יגיב, כיצד יגיב, ומתי זה יעבור. אם תגובותיה ממשיכות להיות עוצמתיות, ובאופן מובהק אינן תואמות למצב או חריגות מאד, שווה להתייעץ עם גורם מקצועי שיוכל להציע התערבות המותאמת לקושי. ככלל, חשוב ליצור עבור ילדי קו העימות חווייה של שליטה, אשר מצידה תגביר את יכולת ההתמודדות ואת התפיסות העצמיות החיוביות. מבקשת להפנות את תשומת לבך לתשובה בנושא, שנתתי כאן לפני מספר ימים למחנכת כיתה ט', שהעלתה בעיה דומה בכיתתה. בהצלחה ליאת