בני בן הארבע מתפרע בגן

שלום רב בני בן הארבע התחיל לא מזמן גן חדש דו גילאי, במסגרת המאבק על מקומו מול הבוגרים הגננת אומרת שהוא מתפרע ומשתולל, וקרה שבעט או דחף ילד בכוח תוך כדי משחק, או בכוונה. איך נכון להגיב כאשר הוא מתפרע או מגזים בהשתוללות? הגננת בגן כעסה עליו מאוד לאחר שבעט בילד אחר, למרות שכלל לא היה ברור אם נעשה בכוונה או תוך כדי משחק משותף של שניהם. גם בבית הוא לעיתים אגרסיבי עם אחותו הקטנה או איתנו, ולמרות נסיונותינו לטפל בזה לא נראה שהוא מקשיב או לומד. גם כאשר אנחנו לוקחים ממנו דברים שהוא אוהב (זמן מחשב למשל) או כאשר הוא נאלץ לחזור הביתה מבילוי בגלל התנהגותו. מה עושים? תודה

שלום ליליאן, להשתוללות אלימה אין הצדקה בכל מקרה, גם כאשר היא נעשית מתוך משחק. כחלר מסביבה בטוחה שאנחנו מנסים ליצור עבור ילדינו, עלינו להבטיח מינימום איומים וסכנות בבית ובגן. לכן, הגננת צודקת כשהיא מטפלת ללא פשרות בהתנהגות אלימה, ואני מציעה לך לגבות אותה ולחזק אותה במאמץ לרסן את בנך ואת יתר הילדים המשתוללים בפראות. גם בבית, רצוי להביא לכך שבנך יבין שהתנהגות אלימה וחסרת גבולות אינה אפשרית. הסברים מילוליים אינם מספיקים, ואם את מציינת שבנך "אינו מקשיב", סימן שהוא למד שאפשר להתעלם מכם ומהמילים שלכם. גם סנקציות ועונשים חייבים להיות מידתיים, מיידיים, וקשורים ככל האפשר לאופי המעשה. כאשר את שוללת מבנך שעות מחשב, זה יכול להיות מכאיב עבורו, אך לא בהכרח יעיל כמעצב התנהגות. אני ממליצה לך להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני (ברוב המקרים ניתן להסתפק בפגישה אחת או שתיים) כדי ללמוד אסטרטגיות יעילות לטיפול במצבי קונפליקט, וכדי לבסס מחדש את מעמדך כהורה סמכותי. כל עוד הילד שלך מפעיל אלימות כלפייך, את נתפסת בעיניו כחלשה, חסרת סמכות, ומספקת שירותים. זו עמדה בעייתית שעלולה להוליד קשיים חברתיים ובעיות חרדה. פני להדרכת הורים. בהצלחה ליאת