תאומים בני 3

שלום ליאת, אודה על עזרתך. יש לי בן ובת בני 3. הילדה מאד ביישנית ומסוגרת מחוץ לבית. בבית, הכל נראה בסדר משתוללת ומתנהגת "רגיל"אך מדי פעם "נעלבת" ללא סיבה ניראת לעין ואחרי כמה דקות חוזרת לשיגרה. הילד מאד קשור אלי,מסרב להפרד בגן, למרות שהגננת אומרת שדקותיים לאחר הפרדה קורעת הלב - הל בסדר, בכ"ז אני מודאגת מהתלות הרבה שלו בי. אינו מוכן להיות בשום מקום למעט אצל סבא-סבתא בלעדיי. עלי לציין כמו כן שלגמרי אינו ממושמע וכל הדרים שניסיתי לא הועילו. אודה מאד מאד על עזרתך בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה , רווית

שלם רווית, המידע שמסרת מועט מאד ומוגבל, ולכן תשובתי תהיה כללית, ככל שאפשר דרך כאן. באופן כללי, היכולת להיפרד מההורה קשורה הן לגורמים הקשורים בילד והן לגורמים הקשורים בהורה. לעיתים קרובות, הקושי של ילדים להיפרד בבוקר, קשור לקושי דומה הקיים בהורה עצמו (גם אם לא תמיד במודע), ולאמביוולנטיות שיש לו כלפי המסגרת החינוכית, כלפי הילד, כלפי עצמו, ועוד. העובדה שהוא מתפקד היטב לאחר שאת עוזבת דווקא משמחת, ויכולה להעיד על כוחות וכישורי התמודדות טובים. יתכן שהבכי והתנהגויות התלות נמצאו (מבחינתו) יעילים כמפעילים אותך, ומובילים לפינוק, תגמולים וניסיונות פיצוי אחרים. בעיות המשמעת שאת מזכירה מחזקים את כיוון המחשבה הזה, ולכן אני ממליצה לך על הדרכת הורים קצרה אצל פסיכולוג ילדים, באמצעותה תוכלי לרכוש כלים יעילים להתמודדות עם הגידול הלא פשוט של תאומים, ובכלל. את כמובן מוזמנת לדפדף לאחור בפורום שלנו (ובאתרי הורות טובים באינטרנט) כדי ללמוד עוד על התמודדות עם קשיי משמעת ועל הצבת גבולות נאותה ויעילה. בהצלחה ושנה טובה ליאת