ממש נבהלים!!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

22/09/2011 | 14:18 | מאת: אני

היי, אני אמא לשני ילדים מקסימים בת ובן שההפרש בינהם הוא 1.4. הם ילדים ממושמעים ובאמת ילדי מתנה. אך כשלפעמים מתנהגים בצורה לא הגיונית ואני צועקת עליהם הם נורא נבהלים...אתמול צרחתי על הבת שלי כי אני רוצה שתתנהג בצורה מסיימת והיה לה משחק ביד מרוב שהיא נבהלה המשחק נפל לה מהיד. אני לא מרבה לצעוק בכלל..אך בתקופת ההריון יוצא לי צרחות.אני מפחדת מזה מאוד שהם נבהלים ככה.אבל מצד שני רק בצעקות הם מבינים.מה לעשות???.

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2011 | 20:02 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, לא ציינת בני כמה ילדייך, אבל איכשהו זה לא מאד משנה, במיוחד לאור העובדה שמדובר ב"ילדי מתנה ממושמעים" כמו שאת קוראת להם. אני מאמינה שהורה צורח הוא הורה מתוסכל וחסר אונים, שלא מצליח להשיג שיתוף פעולה בדרכים חיוביות. חינוך בדרך של הפחדה יכול להוביל למידה של צייתנות, אך זו נעשית בדר"כ רק בנוכחותה של דמות הסמכות, וכרוכה בפחד, עויינות ועצבנות. חינוך טוב, משיג מהילדים שיתוף פעולה והתנהגות פרו-חברתית מתוך עמדה של התחשבות, כבוד הדדי והתאמת הציפיות ליכולתם של הילדים בכל גיל. אם הילדים שלך "מבינים רק בצעקות" (מוזר בשביל ילדים ממושמעים כמו שלך), משהו בדרך התפקשש, וכדאי לתקן אותו. אני ממליצה לך לקרוא קצת בפורום שלנו או בכתבות אחרות באינטרנט, על הצבת גבולות נאותה. ככלל, כאשר את רוצה שילדייך יתנהגו באופן מסויים או יעשו משהו שאת מבקשת (אני מקווה שזה משהו המותאם ליכולתם) רצוי להשתדל לדבר מה שפחות - מעבר לבקשה עצמה - ואז לפעול ולדאוג שזה יקרה, ולעשות זאת בשקט, אך בנחישות. כאשר את אומרת ומבקשת שוב ושוב, ולא דואגת שבקשתך תתמלא, את צוברת כעס, ואז מתפוצצת בצווחות. בעיני, הדרכת הורים קצרה יכולה לחולל שינוי חשוב בהתנהלות שלכם, ולהחזיר את האווירה הטובה הביתה. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים