קבלת סיוע להסתגלות לגן

ליאת שלום, בתי בת 4 ושלושה חודשים, נקלטה לגן עיריה (טרום חובה ) מגן פרטי שבו היא לא מכירה אף אחד מהילדים. יש לציין כי נקלטה חברתית יפה, כבר מתקשרים להזמין אותה לשחק איתם בבית וכו'. כרקע, מדובר בילדה חכמה מאוד, בוגרת, טובת לב, במקום חדש היא יוצרת קשר ראשוני בהדרגה, בהמשך היא נפתחת ומשתלבת בצורה טובה (בהתחלה מעט ביישנית). הסיבה שאני פונה לעזרתך היא שהיא החלה לעשות את צרכיה בתחתונים (קקי ופיפי) במהלך היום בגן ובצהרון. בתדירות של פעם-פעמיים בשבוע. ניסיתי לדבר איתה ולברר מולה מה הסיבה לכך, אך היא לא כל כך שיתפה פעולה. לאחרונה החלה לומר שהיא מתביישת שיפתחו לה את הדלת ושהיא לא יודעת לנגב, למרות שבבית עושה זאת באופן עצמאי. אני לא יודעת מה לעשות כדי שהתופעה הזו תעלם אני חוששת שזה יפגע לה בבטחון ובדימוי העצמי...אודה לך לקבלת הדרכה בנושא ודרכי התמודדות מולה.

שלום רותי, בן הזוג שלי (כמו רוב הגברים) נוטה לחשוב ולהאמין שבעיה טכנית לעולם ניתנת לפיתרון. באופן נדיר ואחרי מחשבה, אני נוטה להסכים איתו, גם אם לא תמיד אשמח להודות בזה מולו :-))) למרבה השמחה, מה שגורם לבתך לפספס כרגע את הפיפי והקקי, זה עניינים טכניים שניתנים לפיתרון, ולא בעיה רגשית חמקמקה. לכן, אני מציעה לגייס עמדה פרקטית, ולחשוב על פיתרונות פרקטיים - למשל דרך להבטיח לה פרטיות (אולי בעזרת אחת העובדות בגן, או חברה שתשמור על הדלת מבחוץ). אפשר לחזור ולתרגל איתה בבית את פעולת הניגוב, ואולי גם לצייד אותה בנייר טואלט פרטי מהבית. אפשר לבקש מאחת העובדות בגן שתלווה אותה לשירותים כאשר ילדי הגן ברובם נמצאים בחצר. אפשר לנסות לכוון את הקקי לשעות הבוקר המוקדמות, כדי שתעשה אותו עוד בבית. אפשר לנסות לשאול את הילדה עצמה מה יעזור לה להצליח לעשות קקי בגן, ולהישאר פתוחים להצעות ורעיונות משלה. אני רוצה להאמין שככל שתרגיש שם "בבית", כך יתמעטו הפספוסים, שבוודאי קשורים גם למשבר ההסתגלות. סבלנות... בהצלחה ליאת

שלום ליאת, כתבתי לך בתחילת השנה על בעיית הפספוס של בתי ואכן צדקת...עם מעט סבלנות התופעה אכן נעלמה... לאחרונה התופעה חזרה על עצמה ומצאתי את עצמי נקראת לגןפעמיים בשבוע זה ע"י הגננת, בגלל שברח לבתי קקי בתחתונים. לציין כי היא לא דיווחה על כך לגננת, אלא רק לאחר שנדף ממנה ריח, גילו זאת. היום פנתה אלי הגננת ואמרה שהיא לא ממש מבינה בנושא, אבל בריחת קקי בהחלט מצביעה על בעיה רגשית והיא צריכה לדווח על כך. בנוסף היא כעסה על הילדה שהסתירה ממנה את בריחת הקקי גם לאחר שנשאלה ישירות...אני ובעלי שוחחנו עם הילדה ברוגע ובשלווה ולדבריה היא מתביישת ללכת לשירותים כשאין אף חברה שתשמור לה על הדלת כדי שאף אחד לא יכנס...זאת תשובתה. קשה לי להבין מאיפה זה נובע, היא ילדה אהובה מאוד, גאוות המשפחה, נבונה, יש לה הרבה חברות ונראה שך הכל טוב לה בגן. אשמח לקבל ממך עיצה או הדרכה בנושא כי זה חשוב לנו מאוד!!! תודה רבה, רותי