בת 5.5 מתמודדת עם געגועים עזים לאמא

שלום! ביתי בת 5.5 ילדה עצמאית חברותית שמחה ומקסימה, אומרת לי בעצ רב מאוד בכל יום שאני באה לאסוף אותה מהקייטנה שהיא התגעגעה אלי מאוד היום, ואף בכתה מגעגועים אלי בלי שיראו. ליבי נקרע בקירבי אך אני מנסה להראות בטוחה ואומרת לה שגם אני מאוד התגעגעתי ואני גאה בה שהיא גם התגעגעה התגברה על הגעגועים וגם הצליחה להנות מאוד ולעשות גם כיף. אף הקדשתי התשובה כנראה לא ממש מספקת כי היא ממשיכה לומר שהיא התגעגעה וממש לא נותנת לי לזוז מקרבתה ומראה לי בכל דקה נתונה שהיא אוהבת אותי אהבה עזה ומתגעגעת מאוד לאמא שהיא ככ אוהבת. האם יש משהו שאוכל לומר לה על מנת לחזקה ברגעי הגעגוע הפחות נעימים כשאנחנו רחוקות? ליבי ממש בוכה - והאמת גם אני מאוד מתגעגעת אליה במהלך היום....:) אשמח לדעת מה דעתך בנושא תודה רפאלה

שלום רפאלה, אני מציעה לא לבלבל בין אהבה לבין תלות והיצמדות. קשר בריא (או מה שנקרא בפסיכולוגיה "התקשרות בטוחה") מאפשר לילד להיפרד מההורה לזמן סביר, מתוך ביטחון ואמון מלא, הן בהורה (שיחזור) והן בדמויות שממלאות את מקומו בהיעדרו. אני שומעת בדברייך שהקושי בפרידה משותף לשתיכן, ולכן מציעה לך לנסות לטפל בזה קודם כל אצלך. ללמוד לעזוב את הילדה למספר שעות מבלי להיתפס לרגשות אשמה או רחמים מיותרים. כשאת תצליחי להיפרד מבלי שייקרע לך הלב, בתך תצליח בכך גם היא. אם את חוששת שלא תצליחי לעמוד במשימה בכוחות עצמך, פני לעזרה של איש מקצוע, ונסי לבחון אתת הקשיים (גם) לאור חוויות העבר שלך, כדי לא לשחזר אותם מול בתך. בהצלחה ליאת

אויי.. לקחת את זה קצת רחוק מידי... השאלה היתה איך לחזק אותה ברגעים שהיא חשה געגועים. (עצבות היתה ששמעתי שבכתה) תודה.