מתבגר עם התקפי זעם

יש לי בן כמעט בן 18 וכשהוא לא מקבל את הרכב או שאני מעירה לו על משהו שלא נראה לי הוא מתפרץ וזורק דברים בבית ובועט ברהיט שנקרא לדרכו מצב שהאחים הקטנים שלו חשופים ואנחנו כהורים לא יודעים איך להתמודד עם מצבים כאלה והערנו שמבחינתנו זהו גבול אדום והוא שוב עובר אותו . השבוע הוא רב עם אחיו בן ה-13 כי נגע לו בחפצים שלו ושוב הוא התפרץ כשלא היינו בבית ונתן אגרוף לדלת של החדר מה אנחנו אמורים לעשות ?

שלום שרון, קו אדום שחוזר ונחצה - אינו קו אדום! כדי שבנך יבין מהו הגבול שלכם, עליכם לפעול בעקביות בכל פעם שהוא נחצה. חשוב לציין בהקשר זה שזכות המחאה שמורה לכל אחד מאיתנו (כאזרח מדינה דמוקרטית), ולכן אפשר לומר לו שאתם מבינים ומרשים לו להתעצבן, כל עוד אינו פוגע בגוף או ברכוש. הדגישו בפניו שאם הוא ישליך חפצים וישבור אותם, יהיה עליו לשאת בעלות הנזק (שתנוכה, למשל, מדמי הכיס שלו). בה במידה, אפשר לנסות לוותר על תגובה לחלוטין, כל עוד תוכלו לעמוד בכך. פעולות 'דרמטיות' כמו חבטה של דלת או זריקת חפצים נעשות כל עוד יש לזה קהל נרעש ומתרשם. לפעמים - ממש כמו ב"גיל ההתבגרות הראשון" של בני השנתיים - אפשר להתעלם מבלי להגיב, כדי לא לתת להתנהגות השלילית הזו יתר תשומת-לב. אם הוא יראה שאיש אינו מתרשם מהדרמה, והישגיו אינם עולים על אגרוף ידו הכואב, יש מצב שישקול לוותר על כך בפעם הבאה. אם תרגישו שהתקפי הזעם הופכים תכופים, אלימים ובלתי נשלטים, אפשר יהיה לפנות ולהתייעץ עם גורם מקצועי, שיוכל לשקול התערבות טיפולית לשיפור היכולת להתמודד עם כעסים ותסכול. בשמחות ליאת