בן שנתיים בעיות שינה ואחות חדשה

שלום ליאת, בני בן שנתיים ו3 חודשים, ילד מתוק ובעל טמפרמנט נוח שלצערי הרב לא ישן בלילה באופן רצוף. זה היה כך מאז לידתו. ניסינו להרגיל אותו להרדם לבד לאחר סיפור או שיר, מה שלעיתים הצליח, גם לגבי שנת הלילה ניסינו בכל מיני דרכים להגיע למצב שהוא ישן רצוף. הבעיה היא שתמיד היה משהו ששיבש את התהליך, אם זה כאבי שיניים או כשהוא היה חולה וכל מיני סיבות כאלה. אנחנו קמים מספר פעמים בלילה אליו ולעיתים יש תקופות שאנחנו לוקחים אותו אלינו למיטה כי אנחנו פשוט עייפים מדי. לפני שלושה חודשים ילדתי את בתנו. יש לי תחושה שהקושי שלו בלילות החמיר עם השינוי במשפחה ואני יודעת שזו תקופה לא קלה בשבילו, תקופת הסתגלות. אני שמה לב שגם רק לאחרונה הוא החל להראות יותר סימני קינאה מאשר מיד לאחר הלידה.באופן כללי הוא ממש מתוק לאחותו ונותן לה מוצץ כשהיא בוכה וכו ומבטא את הקינאה שלו בהתנהגות דווקאית כלפינו. קשה לו גם להפרד ממני כשאני מביאה אותו לגן, דבר שממש קורע את ליבי. אני לא יודעת איך להתמודד עם עניין השינה שלו ואם בכלל הזמן הזה מתאים לכך, בנוסף איך אני יכולה לעזור לו ולעצמי עם עניין הקנאה? תודה רבה, רחל

שלום רחל, בעיות השינה של בנך, כמו שקראת להן בכותרת, אינן 'בעיות' אמיתיות, אלא הרגל רע שהשתרש אצלכם (כמו שקורה אצל רבים מאיתנו). המשוואה נראית פשוטה למדי: הילד סובל ממשהו נקודתי, ואז אנחנו - יהודים רחמנים - מציעים לו מיד את מיטת ההורים כנחמה. אחרי הכל, אין שום סיבה להעביר ילד למיטת ההורה, הן כשבוקעות לו שיניים והן כאשר הוא חולה או מקנא באחותו. היכולת להבין ללבו של הילד ולעזור לו אינה עומדת בסתירה לצורך שלנו בשנת לילה נוחה, ולפיכך אין סיבה לקשור בין הדברים. כאשר הילד שלך חולה/פוחד/כאוב/מקנא, יש צורך לעזור לו בקרבה מנחמת, בתשומת לב רבה, בעידוד ובחיזוק. וויתור על הגבולות אינו מסייע לילד. אדרבא, הוא יוצר עייפות ועוינות אצל ההורה המותש, כעסים והתפרצויות. לכן, כדי לטפל בבעיית השינה, אני מציעה להיפטר מהר מהרחמים, ולפעול לשבירת ההרגל בנחישות מבלי להישבר, כפי שעשיתם בעבר. הקדישו לכך מס' לילות, הישארו לצד מיטתו (לא בתוך מיטתו!) מבלי ליצור אינטראקציה חברותית נעימה מדי, כדי לא להפוך את יקיצות הלילה לבילוי משפחתי ומקור לתשומת לב מיוחדת. את הצ'ופרים תנו בהזדמנויות אחרות, בשעות היום. זכרו שלידת אחות אינה עוול או עונש עבורו, וכל עוד תתייחסו לכך ככזה, תימשך תחושת המסכנות שלו והצורך שלכם לפייסו ולרצותו. בהצלחה ליאת