קנאה לתינוק

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

21/04/2009 | 10:21 | מאת: חיה

שלום,אני אמא לילד בן שנתיים ותינוק בן חודשיים. הילד הגדול מאז שנולד התינוק נהיה אלים אליו ואילנו,אל התינוק הוא ממש מסוכן.אני מבקשת עיצה כיצד להתנהג במקרה כזה במיוחד לאור העובדה שאם אני כועסת עליו הוא נפגע עוד יותר ועוד הפעם מנסה ליפגוע בתינוק(כנראה מאשים אותו). תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
22/04/2009 | 23:04 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חיה, יש מצבים והתנהגויות אותן יש לעצור ויהי מה, גם נוכח מחאות ופגיעה. כאשר הילד שלך הופך אלים, עליכם לעצור אותו פיזית (לא בדיבורים והסברים, כי הללו לא יעילים בגיל שנתיים). חשוב לא לבלבל בין חום ואהבה לבין פינוק וחוסר גבולות. בעוד הראשונים רצויים וחשובים, האחרונים טומנים בחובם נזק רב. הורים רבים נוטים להתייחס לקנאת אחים בסוג של הבנה מהולה ברחמים. ילד שמרחמים עליו מרגיש מסכן, מקופח וראוי ל?רחמים. אח קטן, גם אם מקשה על חייו של האח הבכור ומעורר את קנאתו, הוא לא עונש או מכה שיש לפצות עליה. בוודאי שאין להפגין סלחנות כלפי פגיעה אלימה באנשים אחרים, ובוודאי לא פגיעה בהורים. לכן, כאשר הוא מרים יד (ולא חשוב על מי), עליכם לעצור פיזית את המכה, לא לאפשר לו להרביץ, ולהרחיק אותו מכם לזמן קצר כדי שיבין שאתם לא רוצים להיות בחברתו כשהוא אלים. תוכלו לומר משהו כמו "ככה לא נעים לנו. אתה יכול לחזור אלינו כשתרגע. אנחנו אוהבים אותך אבל לא מרשים לך להרביץ!". גם אם הוא בוכה או נפגע, תוכלו להביע אמפתיה, אך להישאר נחושים בעמדתכם "אני מבינה שנפגעת ושלא נעים לך שכועסים עליך, אבל אני לא מרשה לך להרביץ. עוד מעט תרגע ונוכל להמשיך לשחק ביחד". כשהוא נרגע, אפשר להמשיך לשחק, אך לא לעשות דבר כדי לפצותו על הכעס שלכם. אני ממליצה לך לקרוא עוד בפורום, על דרכים להציב גבולות ללא אשמה מיותרת. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים