התקפי זעם של פעוט

הי, בני בן שנה ו-3 חודשים. לאחרונה התחילו לו התקפי זעם במינון יותר ויותר גבוה. כל פעם שנותנים לו משהו אחר כך הוא צורח ובוכה כמה דקות אח"כ ולוקח לו טיפה זמן להרגע. כשבאים לתת לו לאכול ((אוכל/בקבוק) הוא צורח בביס הראשון או בהכנסת הבקבוק , צורח כשהוא מסיים. בקיצור כמעט כל אירוע מלווה בצרחות. (גם החתלות....) יש לציין שבנוכחות האם הוא מרשה לעצמו יותר לצרוח ויותר דורש ידיים וכיו"ב. מה עושים? האם זו פאזה טבעית? האם צריך לעשות משהו מנגד?

שלום אופיר, התיאור שלך כללי מאד, ויכול להיות קשור למגוון מצבים. קשה לי להעריך על סמך התיאור שלך במה מדובר, והאם התופעה נורמטיבית. הצרחות בהקשרים שהזכרת יכולות לרמוז על סוג של רגישות תחושתית, זמנית או מתמשכת, או על מתח כלשהו בהתנהלות ההדדית בין התינוק לאמו. אני מציעה להתייעץ עם אחות טיפת חלב או רופא הילדים שלכם, ולבסס כיווני חשיבה בהתאם. עד שתגלו מה הסיבה - זכרו שנוכחות שקטה ובוטחת של ההורה משפיעה באופן דומה גם על התינוק והילד. נסו להישאר רגועים ככל האפשר, ולהכיל את הזעם והצרחות מבלי 'להתמוטט' מהם בעצמכם. בהצלחה ליאת