בעיה חברתית קשה

ליאת שלום רב, אני נמצאת במועקה זמן רב. אתאר אותה בעיקר מהצד החברתי למרות שיש לה פנים נוספות. אני בת 19, לומדת באונברסיטה ,עתודאית אך אין לי כלל חברות. עוד מהתיכון לא היו לי כמעט וחברות ותמיד הייתי בישנית ומרוחקת. על מנת ליצור קשר היו צריכות הבנות לפנות אלי ואם היו לי חברה 2 איבדתי אותן. כיום אני במצב שאין לי אפילו חברה אחת ואני במועקה נפשית עצומה. אני מנסה לפנות לבנות כי הן לא פונות אלי מיוזמנתן מנסה ליצור קשרים אבל לא מספיק חזקה בשביל ליצור אותם אודה לך על טיפ טוב כי איני יכולה לחיות כך יותר.

שלום מירית, הטיפ הכי טוב שאני מצליחה לחשוב עליו כרגע, נוגע אולי להתעקשות שלך על עצמך, ועל הסיכוי לקשר. אני נוטה להאמין שאם עד היום לא הצלחת לבסס לעצמך מערכות יחסים משמעותיות כלשהן, הרי שאת זקוקה לעזרה. את עדיין בחורה צעירה מאד, ובהחלט נמצאת בשלב בו הכל פתוח, ודברים יכולים לקרות באופן אחר מזה שהורגלת בו. היציאה לעולם שמחוץ לביה"ס התיכון (צבא או עתודה אקדמית), מזמן הזדמנויות חדשות למפגשים חברתיים רבים ומגוונים יותר. המעגלים החברתיים המתרחבים מגבירים את הסיכוי לפגוש אנשים עם תחומי עניין דומים, עם שפה משותפת ועם עמדות ודעות הקרובות לאלה שלך. לפעמים, בגלל חוויות שליליות קודמות, אנשים ביישנים (או כאלה שהיו הרבה זמן בשוליים החברתיים) מתקשים להאמין שהם מעניינים, מושכים וראויים לקשר. הפגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי עלולה להקשות עליהם ליזום ולשמר קשרים חברתיים, ובכך אפשר לטפל. כסטודנטית, את יכולה ליהנות ממה ששירותי הייעוץ לסטודנט מציעים. בדר"כ יש אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי פרטני במחיר מסובסד, ובחלק מהאוניברסיטאות גם טיפול קבוצתי לאנשים עם בעיות בהתנהלות החברתית שלהם. קיימות מסגרות נוספות (ציבוריות ופרטיות), המתמחות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאנשים עם חרדה חברתית, וגם בהם אפשר להיעזר. עד שתמצאי לעצמך את המסגרת הטיפולית המתאימה, אני מציעה לך להמשיך להתעקש על הניסיונות ליזום קשרים, אולי בעזרתן של מטלות אקדמאיות משותפות (עבודה משותפת, תרגום מאמרים יחד, או כל חלוקה אחרת של הנטל הלימודי). בכל אוניברסיטה ישנם גופים חברתיים ייחודיים או ייעודיים (אגודות, פרוייקטים חברתיים, תאים פוליטיים, ריקודי עם או חדרי כושר) שיכולים להיות 'מקפצה' להיכרויות נוספות. בקיצור, יש מה לעשות... בהצלחה ליאת