איך אני יכולה להתקרב את הילדה בת 17 שעזבה את הבית

אני אמא עם קשיים רבים בריאותי שמקשים עליי מאוד. במיוחד שאין לי עזרה בבית ואז אני נעלצת לבקש מכל בני הבית. דברים מינימלים .שבכל בית עושים . לפחות תחזירו את הדברים שלכם למקום. עד עכשיו אני זאת שעשיתי הכל למרות כל הקשיים אולי פריט אחד היתה עושה זה לרוקן מדיח או להכניס כלים .ועם היתה עושה מכל הלב . קרא לי מיקרה .פתאום הבת ניצלה מצב מי רגע ששמעה שאמא שלה נוסף לה מחלה קשה. אז בעלי עדכן שצריך קצת עזרה קלה וקצת התחשבות קרא מצב שמרוב שבעלי היה מיואש ומתוסכל מהשמועה לגביי . אז לא שלט וכאשר ביקש מהילדה משהו לעשות התחילה להתחצף ולזלזל בו ולהראות לו כאילו כל מיני פרצופים .הבעל נתן לה סטירה .ומאז ברחה מהבית . וכאשר ברחה בערב ניתק לה את הטלפון לשיחות יוצאות. ואז לא רצתה לחזור הביתה. וכאשר הלך להביא אותה ניסתה לשחק איתו חתול ועכבר. מרגע שהילדה ברחה מאז לא חזרה כמעט שבועיים לא רוצה לחזור הביתה. יש לה חבר ועוד בעיה שהמשפחה של החבר מעודדת אותה נגדנו ומסיטה אותה מאיתנו . וכאילו תומכת בא .פתאום מנסה לקנות את הילדה כי יש לה אינטרס האמא שלו של החבר גם חולה בטרשת נפוצה. ולאומת זאת הבן עוזר ותומך כי הילד שמנהל את הבית ועוזר לאמא שלו להרים אותה ולטפל בה והאמא רוצה שהילד יעזור לה בבית . ולכן ככה שגם הבת שלי תישאר איתו לעזרה . הבת טוענת שלא טוב לה בבית. טוענת שמשעמם לה .היא הפרית וקשב וריכוז. וטוענת שאין לה את הפרטיות שלה .כי לנה עם אחותה.ואחותה לומדת הגדולה ולכן הגדולה כל הזמן מעירה לה שקט שקט. הבת לא מעוניינת לדבר עם אבא שלה. טוב לה בחוץ .אין לה מי שיגיד לה מתי לחזור .אף אחד לא קובע לה. כי שם זאת משפחה בתת רמה ומדברים במילים גסות ובוטות אחד לשני. והבת למדה מהם .ככה הילדה ילדה מקסימה וטובה. השאלה שלי איך אני יכולה לנסות לקרב אותה אליי ושתחזור הביתה. נתתי לה עיצה אולי כל השבוע תיהיה כאן ובשישי שבת תילכי לשם. הבת תפסה סליחה על הביטוי תחת ביטחון ןהתנהגות מגעלה אליי וחוסר כבוד ואכפתיות. ממש אני מצלצלת ומנסה לדבר כי היא לא טורחת להרים טלפון.אז בטלפון אומרת לי כן מה רצית נו דיי תירדי ממני .ומנתקת את הטלפון הנייד . בצורה קרירה כאילו אני מהרוחוב סתם מישהו . כואב לי שכל הזמן לא עמדתי איתה בגבולות ופתאום אני מרגישה שעכשיו הבת נעלמת לי מהעיניים כואב לי מאוד .כי אני רוצה להגיע לשלב שהרגשתי שאני מאבדת אותה. ןלא תדבר בצורה בוטה ולא נעימה. זה כואב לי מאוד ומיאש אותי ומביא לי לתסכולים. מה לעשות על מנת לנסות להתקרב לקנות אותה במתנה.מה יש לך להציע לי? הרבה אנשים ניסו לדבר איתה שקרובים אליי .כי דואגים למצב הבריאותי שלי .כי כרגע אני צריכה להיות חזקה במחלה שלי .זה קצת בעיה כואבת. זאת לא הילדה שאנחנו מכירים אותה בהתנהגות שיטפתי את בית הספר נראה .אמרו יערבו את הרווחה .

שלום רב, צר לי לשמוע על הצרות שנחתו עלייך לאחרונה. אין לי ספק שמדובר בהתמודדות יומיומית, פיזית ונפשית. למרבה הצער, כאשר ההורה מתמודד עם מחלה ואובדן תפקודי, הילדים הופכים שותפים מיידיים לצרה, ומתמודדים איתה בדרכם. אני מבינה מדברייך שהצרות לא התחילו עכשיו, ומשהו ביכולת שלכם לפעול מול הילדים באסרטיביות היה בעייתי עוד קודם. כרגע, כשכולם מתוחים, דואגים ומותשים, הדברים מקצינים ומחריפים, עד כדי אלימות פיזית ובריחה מהבית. איכשהו, כשאני חושבת על בתך, נדמה לי שהיא בוחרת לכעוס עליכם, מאד מאד, אולי גם כדרך לדחוק הצידה את החרדה והדאגה שקצת פחות מדוברות. את יודעת, לפעמים קשה מאד 'להחזיק' או להכיל שני רגשות עוצמתיים בו זמנית. קל יותר לרתוח מזעם, מאשר לחוש אימה משתקת או דאגה שלא מרפה. כרגע, בתך בחרה להתרחק מכם, והיא מתבצרת מול ניסיונותיכם להחזירה. אני מציעה להמשיך ולהתעקש עליה, אך לנסות לעשות את זה ממקום שמכבד אותה ואת בחירותיה, ומכיר בצרכים שלה כנערה בוגרת, הנמצאת על סף חיים בוגרים ועצמאיים. לדעתי, נכון מאד יהיה לערב גורמי רווחה, שיוכלו להציע לכם הדרכה והכוונה (אולי גם טיפול רגשי), ויעזרו לך לאזן בין הצרכים שלך כאישה עם מגבלות בריאותיות זמניות, לבין הצרכים של ילדייך לשגרת חיים בריאה. פני לעזרה, ואל תסתפקי בעצות אינטרנט כלליות. את זקוקה לזה! בהצלחה והרבה בריאות ליאת