קשיי תקשורת

בני בן 3.5. בעבר התעורר חשש לגבי הפרעת תקשורת שכן הוא לא יצר קשר עין חזק והעדיף לשחק לבד מאשר עם ילדים (למרות שאתנו כלהזמן רצה לשחק). לקחנו אותו לאבחון של פיסיכאטר מומחה בתחום הפרעות התקשורת ששלל pdd באופן חד משמעי. לאחר מס' חודשים ביקרנו אצל פסיכולוגית בהתפתחות הילד שגם היא שללה pdd אך טענה שכמעט ולא יצר איתה קשר עין. היא אמרה שלא היתה ממליצה לקחת אותו לטיפול רגשי בגיל כזה והמליצה על הדרכת הורים. האם קיימים קשיי תקשורת על בסיס רגשי ולא אורגני? כיצד ניתן לעזור לו לחזק את קשר העין עם הסובבים אותו? התקשורת אתנו מצויינת, הוא מגיב, עונה ומדבר יפה. אך מחוץ למשפחה הגרעינית אני מרגישה שהוא מתקשה. איזה סוג של טיפול יוכל לעזור לו?

שלום אורית, בהחלט ייתכנו קשיי תקשורת שמקורם רגשי, ולטעמי חשוב שההתערבות הטיפולית לא תתעכב, כדי לא ליצור אצל הילד גרעונות תפקודיים. קשר-עין הוא מרכיב חשוב בתקשורת הבינאישית, אך הוא - כשלעצמו- אינה המטרה הטיפולית. חשוב לחזק את כל טווח המיומנויות הנחוצות ליצירת קשר. כדי להתאים את הטיפול הנכון לבנך, אני מציעה לחזור ולהתייעץ עם גורם מקצועי, שיביא בחשבון את הרקע המשפחתי וההתפתחותי, ורק אז יוכל להחליט מהו הטיפול שיוכל לעזור. יכול להיות שיהיה צורך להגדיר מטרות ביניים, כמו למשל עבודה על יצירת קשר עין, ואז אפשר להיעזר באנשי מקצוע שעובדים עם ילדים עם בעיות התפתחותיות-אורגניות, ולהשתמש בניסיונם המקצועי גם למקרה שלכם. בהצלחה ליאת