פחדים בן 10.5

נכדי מעדיף לא להצטרף להוריו ואחיו שנוסעים לסידורים מחוץ למושב,והוא נשאר בבית. בכל הזדמנות לטיול רחוק יש לו תירוצים למה אינו יכול להצטרף. סבו בקש ממנו להצטרף אליו ולעזור לו בקניות תוך הבטחה שיקנה לו משהו טעים.הוא הסכים.בשוק הוא נצמד תחילה לסבא ואחר כך הלך לפנים (הוא בחר בראש ולא אחרי הסבא)בגלל הצפיפות בשוק אך כל הזמן ראשו היה לאחור כשהוא בודק אם אכן סבא מאחוריו. רוצה לציין שהילד מסתובב חופשי במושב, ישן טוב ולבד בחדרו. נראה בטוח בסביבה המוכרת. בבית הספר הוא ילד עם קשיי לימוד וידוע שיש לו פתיל מאוד קצר, נוח לכעוס עד אובדן שליטה. לצערי כפי שאני רואה הוא לחוץ מדריכות הוריו כלפיו,התגובות המהירות,הגנה על הצעיר בבנים מפניו,ובעיקר מתגובה הדרדרותה. למיטב זכרוני הפחד המלווה אותו הוא מגיל חמש/שש .אני מבינה שהוא צריך עזרה. אשמח לקבל הדרכה .ההורים עד כה לא טיפלו בענין ואולי יוזמתי ותשובתך תדרבן את כולנו לעזור לילד. תודה

שלום רב, המידע שנתת חלקי מאד, וקשה לבסס אבחנה על סמך זה. יתכן שמדובר בילד חרדתי, שמעדיף להימנע (כמו כל אדם חרדתי) ממצבים לא מוכרים ולא צפויים, בעוד בסביבה המוכרת והבטוחה הוא מתפקד היטב. יתכן שמדובר בפחד ספציפי (נסיעה במכונית, תאונה, פיגוע, וכד'), שמרתיע אותו בטיולים הארוכים. עוד אפשרות, יכולה להיות קשורה לבעיית גבולות בבית, שמחריפה לעיתים במשפחות עם ילדים אימפולסיביים וקשים. לפעמים, כאשר ההורים מתקשים להציב גבולות ביעילות ולגלות אסרטיביות וסמכותיות, הילד עלול לחשוב בטעות שאין אף אחד שבאמת שומר עליו. החרדה אצל ילדים כאלה נתפסת לעיתים כמוזרה ופרדוכסלית: איך ילד כ"כ תוקפני וכעסן, שבבי"ס עלול להתנהג כ"בריון", מתגלה בבית כמוצף פחדים?! אם זה המצב אצלכם, שווה לבדוק אפשרות של רענון והדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים, כדי לייעל את עמידתם הסמכותית של ההורים מולו, ובכלל. בהצלחה ליאת