התמודדות עם מוות

היי ליאת וסליחה על ההפרעה בחג, סבתא רבא שלי נפטרה בחופש הגדול של שנה שעברה (17.7.11) וככל שהתאריך מתקרב ככה קשה לי יותר. אני וסבתא שלי היינו מאוד קרובות כל יום שישי הייתי באה לבקר אותה עם אבא שלי וביום שבת היינו הולכים אלייה כלל המשפחה. היה לה בשטח של הבית 2 יחידות דיור נוספת ששם גרו עד שהייתי בת שנתיים. אני לא זוכרת מאז כלום אבל כולם אומרים שהיא הייתה שומרת עליי כל היום ושהיא ממש אהבה אותי. אני עוד לא הצלחתי מאז להיתגבר על פטירתה וגם כאשר הודיעו לי אני הייתי ממש גמורה. לא יכולתי להפסיק לבכות ובגלל שזה קרה גם בחופש הגדול לא הייתה לי שיגרה לחזור אלייה אז פשוט שקעתי בתוך כל זה... אני לא יודעת מה לעשות כי מצד אחד אני רוצה ללכת לבקר בחולון (שם הבית קברות אני פשוט לא מסוגלת להגיד בבית קברות) אבל אני מאוד מפחדת. אני לא מסוגלת להשלים עם זה וביום יום מאוד קשה לי עם זה אין יום שאני לא חושבת עליה, כל יום לפני שאני הולכת לישון אני בוכה ככה חצי שעה על כמה היא חסרה לי (וגם עכשיו כשאני כותבת את זה אני עם דמעות בעיניים) אני לא יודעת מה לעשות עם כל זה...

שלום נועם, כ"כ קשה לאבד אדם אהוב, להתמודד עם חסרונו, להתגעגע, לשמר בזיכרון וגם קצת לשכוח. בדרך כלל, אבל שאינו נגמר, הנמשך מעבר לזמן סביר, מעיד על כך שמשהו בתהליך עיבוד הפרידה לא נעשה כמו שצריך. איני יודעת אם מה שקורה לך חורג מגבולות הנורמה. אחרי הכל, עוד לא חלפה שנה מאז מותה של סבתא, והעצב העמוק בו את שרויה עדיין נחשב טבעי ונורמלי. ובכל זאת, נדמה לי שגם סבתא עצמה הייתה שמחה אם היית מצליחה להמשיך בחייך הרגילים, לנצור באהבה את זכרה, ולחזור לשמוח בכל היש והיפה בחייך הצעירים. ימי זיכרון הם באמת דבר קשה. בהתחלה זה נדמה כמשימה בלתי אפשרית: להגיע שוב לבית הקברות, לפגוש את השם שעל המצבה, לראות שוב את ההורה שלנו בוכה ומתאבל על אמו. ועם זאת, עלינו לזכור כי המוות הוא חלק בלתי נמנע בחיינו, והפרידה - גם אם קשה - היא תהליך טבעי שכולנו עוברים. לפעמים, אנשים מוצאים סיפוק רב ונחמה בפעילויות הנצחה. יכול להיות שתוכלי לחשוב על דרך כלשהי לשמר את זכרה של סבתא, ולשתף בכך גם אנשים נוספים במשפחה. יש משפחות שמוציאות חוברת עם הספדים ותמונות, יש מי שמעדיפים לכתוב שיר או מנגינה שיבטאו את רגשותיהם, יש שבוחרים להרים תרומה ע"ש יקירם שנפטר, או לציין את יום פטירתו באירוע תרבותי כלשהו. חשבי אם משהו מאלה יכול להתאים לך, או אולי רעיון אחר, שיסייע לך בתהליך. אני שולחת לך כוח לעבור את השנה הזו, וניחומים. ליאת

תודה רבה על התשובה שבאמת חיזקה אותי! אחרי חשיבה אני ככל הנראה יוציא ספר משלי על החוויות שלי והזיכרונות שלי ממנה ועל הסיפור חיים המעניין שלה. שוב פעם תודה, נועם (: