פינוק יתר ותלות

שלום ביתי הגדולה בת 4 והיא מאוד מפונקת. היא תמיד היתה קשורה ומחוברת אליי ללא הפסקה. היא מאוד תלותית- אם אני לא בחדר איתה אז היא מפסיקה לשחק ובאה אחרי. שאני יוצאת בערב היא נכנסת להיסטריה ובוכה הרבה זמן אחרי שאני הולכת. היא לא מוכנה שאף אחד יקלח אותה מלבדי ובימים שאני לא בבית ובעלי או אמא שלי מקלחים אותה היא צורחת או שלאחר מכן לא מוכנה להתלבש ומחכה לי אני מנסה לשחרר אבל היא עקשנית ולא מוותרת אשמח לקבל הכוונה מה לעשות וכיצד והאם זה טבעי אצל חלק מהילדים ועובר עם הזמן עוד לציין שביתי הקטנה בת 2.8 סובלת קצת מהעניין שכן הגדולה דוחקת אותה החוצה( אני משתדלת לאזן עד כמה שאני יכולה)

שלום ליאור, לעיתים קרובות, במצבים של חרדת פרידה אצל ילדים, או היצמדות תובענית שלהם לאחד ההורים יש מרכיב חרדתי (או אמביוולנטי ביחס לפרידה) גם אצל ההורה עצמו. איכשהו, ההיצמדות של הילד משרתת צרכים מודעים ולא מודעים גם של ההורה. אני מציעה לא לחכות ל'הסכמה' של הילדה, ולנסות להנהיג סדר יום וחלוקת מטלות ללא קשר למחאותיה. תוכלו לומר לה שאתם משאירים לה את הבחירה אם לצרוח ולבכות או לשתף פעולה ב'נעימים'. לפעמים, הורים מתקשים לעמוד שווי נפש מול התקפי צרחות של הילד, ואם גם את כך - פני להדרכת הורים קצרה אצל פסיכולוג ילדים, והחזירי לעצמך את החירות ואיכות החיים. חג שמח ליאת