ביטחון עצמי מופרז

בני בן ה- 5.5 בגן חובה יש לו ביטחון עצמי מופרז מידי, הוא עונה בלי לחשוב, מתחצף למבוגרים, אין לו בעיה לעמוד מול כל הילדים ולהתווכח עם המבוגר שלא מרשה להם לעשות משהו שהם רוצים. הגננת אומרת שהוא מסוגל להתווכח איתה ולא מסוגל לקבל את מה שהיא אומרת,במידה ומפריע היא מסתכלת עליו במבט מאיים בעוד ששאר הילדים משפילים מבט, הוא ממשיך להסתכל עליה, עד שהיא מאיימת בעונש. או אחת השכנות הזהירה את כל הילדים (כולל הבן שלי) אז הילד שלי אמר שהיא מכוערת, הוא תמיד מנסה את אבא שלו בעדינות ובעקשנות למשל אתמול בעלי אמא לו לא ללכת על הכביש כי זה מסוכן אז הוא כל הזמן הוריד רגל אחת ובחן את התגובה שלו. בנוסף, הוא ממציא דברים ואם אני אומרת שאני אבדוק את הדברים אז הוא מיד מספר את מה שבאמת קרה. הוא ילד מקסים, אהוב מאוד, בן יחיד וחכם מאוד - יודע לקרוא, אוהב ספרי ידע וכו'. אך לעיתים אומר לגננת "את זה אני לא צריך לעשות, אני חכם ואני כבר יודע" איך מגיבים להתנהגותו?

שלום שרה, מה שאת מתארת אינו קשור לביטחון עצמי, ונראה יותר כמו קושי לכבד סמכות ולהתנהל בהתאם לכללים. כרגע, בנך עדיין צעיר מאד, והתנהגותו יכולה להתפרש (אולי) כסוג של ביטחון והערכה עצמית, אך בהמשך היא עלולה לסבך אותו בצרות, הן עם דמויות סמכות והן עם בני גילו. לכן, אני מציעה להמשיך לאהוב אותו ולהתפעל מיכולותיו, אך במקביל לעשות 'בדק בית', ולהתחיל להציב את הגבולות באופן נחרץ ועקבי. כאשר הוא מנסה את בעלך, והולך "רגל פה רגל שם" הוא למעשה בודק מי מנהל פה את העניינים, אצל מי הכוח, ומי בסופו של דבר החזק יותר. כאשר אתם נותנים לו את התחושה שהוא החזק והכל יכול ("אני חכם ויודע הכל"), עלולה להתעורר אצלו תחושה מפחידה שאין לו בעצם על מי לסמוך, ושאף אחד לא באמת שומר עליו. אני ממליצה מאד על הדרכת הורים בעזרתה תלמדו תוך זמן קצר דרכים להשיב לעצמכם את הסמכות ההורית, ולבנכם - את הביטחון האמיתי בדמויות המבוגרות בחייו. בברכה ליאת