ילד בן 9 עם בעיית התנהגות

אני אמא חד הורית לילד בן 9. הבעייה היא שהילד לא רוצה להכין שיעורים וללמוד למבחנים. לדבריו הוא כן רוצה אבל בזמן שצריך ללמוד הוא רעב, אף על פי שבזמן שהוא חוזר מבית הספר הוא אוכל ארוחה גדולה בדרך כלל מול הטלויזיה מה שנמשך קרוב לשעתיים (!!!). בשורה התחתונה, אם אני לא כועסת, וזה מגיע לרמה של מריבות, צעקות והרגשה לא נעימה, הוא לא יישב ללמוד. וגם כשלבסוף הוא יושב איתי, הוא דיי מנותק, קובע שנלמד חצי שעה, ואחר כך זקוק להפסקה קצרה,של אוכל, נשנושים, משחק. כמו כן עליי לציין, שהילד בעל פוטנציאל גבוה, ילד חכם, בבית הספר התנהגות למופת. מבחינה חברתית הוא ילד אהוב ואהוד גם על ידי ילדי הכיתה וגם ע"י המורים. שאלתי, כיצד להגיע למצב שבו הילד יבקש מעצמו להכין שיעורים וללמוד למבחנים? כיצד להביא אותו למצב שיבין שההצלחה היא שלו ולא רק שלי? עליי לציין שאביו אינו בא לעיתים תכופות וכלל לא מעורב בחינוך. הביקורים שלו הם אחת למספר חודשים ואם בכלל, והביקור עצמו כשהוא מגיע, ביקור קצר (כאילו כדי לצאת לידיי חובה), חסר נוכחות אבהית. ועוד שאלה קטנה: הוא עדיין ישן איתי במיטה בטענה שהוא מפחד לישון לבד בחדר, עשיתי נסיונות אך ללא הועיל. אודה לך מאוד אם תוכלי לייעץ לי כיצד לנהוג משום שאני רוצה את הטוב ביותר לבני. סליחה על ההודעה הארוכה..

שלום דניאלה, ילדים אינם אוהבים להכין שיעורי בית וללמוד למבחנים. ובכל זאת, זה חלק ממטלות היומיום שלהם, שהפך קשה אף יותר בגלל העימות המתמיד עם ההורים סביב הנושא. כדי שילד יפתח אחריות כלומד, עליך להניח לו להכין את שיעוריו בלעדייך, וללמוד למבחנים בלעדייך, כאשר את זמינה למקרה שיצטרך ויבקש עזרה. אני מציעה להגיד לו שמעתה את משאירה את האחריות להכנת השיעורים לו בלבד, ושהוא יצטרך להתמודד עם המורה שלו בכיתה או עם תוצאות המבחנים. נסי לבחון למשך מס' ימים האם הוא עושה את השיעורים (ואל תתערבי בקביעת הזמנים לכך). כבדי את הבחירה שלו, ואת לוח הזמנים שלו, ללא כל הערות מצידך. תוכלי לשתף בכך את המורה, ולבקש ממנה לסייע לך בבדיקת השיעורים בכיתה. במקביל, אם את חוששת שקשה לו לשבת זמן ממושך ולהתרכז, שווה לשקול אבחון הפרעת קשב וריכוז. תחושת הבטן שלי אומרת שהרצון שלו לקום ולאכול, הוא חלק מניסיון להפסיק את האינטראקציה הלא נעימה איתך, והוא למד שכשהוא רעב את נשברת. אני מציעה לוותר מראש, ובכלל לא להגיע לעימות על שיעורים. בעניין השינה במיטתך, אני ממליצה לך בחום, לראות את הפרק האחרון של סופר נני, ולפעול "אחד לאחד" עפ"י המלצותיה. כלומר, להודיע לילד שמעתה הוא ישן במיטתו, ולא לאפשר לו להירדם או לישון במיטתך למרות ניסיונות קשים לשכנע אותך אחרת. זה תהליך לא קל, אך הכרחי. עמידה נחושה ועקביות זה שם המשחק. אם את מרגישה שלא תצליחי לבד, תוכלי להיעזר בהדרכת הורים קצרה של שתיים-שלוש פגישות אצל פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת