בבקשה עזרה דחופה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

28/03/2011 | 21:08 | מאת: מאיה

הבת שלי בת שנה ו4.אני חד הורית שמגדלת אותה לבד בלי שום קשר עם האבא. לפני חודשיים בבדיקת אבהות,להפתעתי הרבה עד מאוד,התברר שמי שחשבתי שהוא האבא,אינו האבא (יש סיכוי סביר שישנה טעות בבדיקה,הסיפור מאוד מורכב ולא אכנס לפרטים).פניתי לבחור קודם שיצאתי איתו על מנת לעשות איתו בדיקת אבהות והוא הסכים בשמחה. למעשה הוא יותר מידי שמח והמתפלל שזו אכן הילדה שלו (אין אופציות נוספות,אם לא הוא אז ישנה טעות בבדיקה הקודמת). מאז אותו יום (חודש בערך) הוא בקשר עם הילדה,נמצא איתנו המון ומאוד אוהב אותה. אנחנו לא מציגים אותו בשם ולא בתור אבא,היא על דעת עצמה החליטה לקרוא לו אבא,אין לי מושג למה. אציין שיש לנו חברים טובים שנפגשים איתה המון ומעולם לא קראה לאף אחד מהם אבא. הבעיה היא כשהוא הולך,משהו משתנה בילדה,היא הופכת להיות בכיינית,חסרת סבלנות,אפילו עצבנית.לאחרונה רוצה המון ידיים.היא יכולה פתאום לקרוא בלי סוף אבא בבית.יש ימים שהוא נמא איתנו שעות ויש פתאום יומיים שנעלם,כשחוזר היא "ברוגז" איתו,לא מוכנה שיגע בה,נצמדת אלי בוכה שארים אותה.לוקח זמן עד שנפתחת אליו שוב. אני בדילמה מאוד קשה,אם הוא אבא שלה לא הייתי רוצה להרחיק בניהם עד הבדיקה (בערך 3 חודשים) גם כך הפסידו שנה ו4. אם הוא לא אבא שלה והיא נקשרת אליו,מה יהיה אח"כ שיעלם?? איך אני אמורה להציג אותו כרגע? הוא דמות חסרת שם למרות שהיא בחרה לו את הכינוי "אבא" לבד. האם אניצריכה לפנות ליעוץ ואם כן לאן פונים בגיל כזה? בבקשה תעזרו לי ,אובדת עצות...

לקריאה נוספת והעמקה
28/03/2011 | 23:40 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מאיה, לא ציינת האם ההחלטה להרות וללדת נעשתה מתוך וויתור מראש על זוגיות ואבהות, או שמא זו תוצאה של נסיבות אליהן נכנסת בעל כורחך. בכל מקרה, כרגע יש בלבול גדול אצל כולכם, שלטעמי נושא עמו פוטנציאל מזיק. אני מציעה לך לסיים הכי מהר שאפשר את בירור האבהות, ולאחר שיוכרע מי האב, לחשוב מה בעצם את מצפה ממנו, ומה הוא יכול/רוצה/חייב לתת. זה עניין מורכב ומטלטל, ולכן היה רצוי שתעברי אותו בליווי של איש מקצוע, שיוכל לעזור לך לעשות סדר בדברים, ולתכנן את עתידכן בצורה שקולה ואחראית. בעניין בתך הקטנה, אני מציעה לנסות להגן עליה כרגע מטלטלות רגשיות מיותרות, הגם שאני משוכנעת שאינה מבינה את משמעותה המלאה של המילה אבא. נסי להימנע מלהכניס אותה למעורבות, מעבר למפגש ידידותי עם חברייך, יהיו אשר יהיו. במידה ואביה ירצה ויסכים לקחת חלק בחייכן, אפשר יהיה לדון בכך מחדש. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים