ביישנות שמחריפה עם הזמן

אני אם לילדה בת 4, בזמן האחרון היא מתנהגת בבישנות קיצונית גם במפגשים עם בני משפחה שכבר מוכרים לה ואותם פגשה פעמים רבות בעבר וגם עם אנשים חדשים. היא מרכינה את ראשה ומסובבת את הגב, נצמדת אלי ומבקשת ללכת הביתה. כשבאו לאחרונה חברים אלינו הביתה היא ברחה לחדרה, נשכבה במיטה ולא הסכימה להצטרף אלינו.עלי לציין שגם בגן היא מתביישת ובבוקר לא עונה כהגננות מברכות אותה. נראה שהיא נהנית בגן ויש לה חברות אך הגננת אומרת שגם במפגשים קורה הרבה שהיא לא רוצה לענות. יש לי הרגשה שהמצב מחריף עם הזמן ולא משתפר.האם זה מצב תקין?

שלום רב, ביישנות היא תכונת אישיות, ולכן אין טעם להיאבק בה בכוח. עם זאת, ילדים ביישנים נהנים לפעמים מתשומת לב רבה ויחס מיוחד, בעיקר בנסיבות בהן מתעוררת הביישנות. החיזור הבלתי פוסק אחריה, הניסיונות לשדלה, והמאמץ לעזור לה 'להתגבר' - כל אלה מתגמלים בדרכם את הביישנות, ויתכן שהם העומדים בבסיס מה שאת רואה כהחרפה של המצב. אני מציעה להכיר בכך שבתך ביישנית, ולאפשר לה את הבחירה האם, כמה ומתי לקחת חלק באירועים רבי משתתפים. אם תראי שהביישנות פוגעת משמעותית ביכולתה לתפקד בחיי היומיום - פני לייעוץ אצל פסיכולוג ילדים. בברכה ליאת