פחדים של בן 9

שלום ליאת. אני אם חד הורית לבן 9. בני ילד נבון מאוד, תלמיד מצטיין וילד חברותי. מזה כחצי שנה בני מגלה פחדים שלא גילה בעבר. הוא פוחד להכנס לשירותים ומבקש ליווי עד שידליק את האור ויכנס פנימה. גם במקלחת הוא מפחד. הוא מתקלח ולפני שהוא יוצא מהמקלחת לחדר האמבטיה הוא קורא לי שאהיה עד שהוא יוצא. לאחרונה הוא הרטיב מס' פעמים. פעם אחת בלילה ופעמיים במהלך היום. אני חוששת שזה קשור להתאפקות שלו. אני רוצה לציין שמעולם בני לא הרטיב במיטה, גם כשרק נגמל. אני מרגישה כבר זמן רב שיש לבני איזו שהיא בעיית קשב. באבחון שעשה הוא הוגדר: "אולי אי.די.די גבולי". אני מציינת זאת, מכיוון שמכלול הדברים- גם העובדה שלמרות שפניתי לאבחון, לא קיבלתי מענה ונשארתי בעצם עם אותן השאלות ועם אותו צורך להתמודד עם הקשיים בהתנהלותו של בני, הן עם החרדות והפחדים שמתעוררים כרגע, התנהגות תינוקית לעיתים, וההתמודדות לבד כאם חד הורית עם הכל - גורמים לי עצמי להכנס לחרדה, להרגיש חסרת אונים ולכן לעיתים קרובות לאבד את שלוותי, לכעוס עליו, ללחוץ, לדרוש... האם הפחדים שלו נורמליים לגילו? אם יש צורך בהתערבות לדעתך - היכן אוכל לקבלה? (אנחנו נמצאים בטיפול מזה שנתיים- אך לצערי, למרות שאני מעלה את הקשיים בפני המטפלת, אני לא מקבלת מענה וכך גם בני). האם תוכלי להמליץ לי על מטפל קוגניטיבי באזור השרון עבור בני? ועל הדרכה הורית וטיפול בשליטה בכעסים שלי? אודה לך מאוד על תגובתך. אני במצוקה רבה.

שלום רב, דפדוף קצר בפורום שלנו ילמדך עד כמה פחדי ילדות הם עניין נפוץ. לכל גיל יש פחדים אופייניים, ובגיל תשע הפחדים ממוקדים בסכנות בעלות אופי 'מציאותי' (מלחמות, גנבים, פורצים, מחבלים, חוטפים, וכיוב'). פחדים אלה יכולים לפעמים להתגבר בד בבד עם המודעות הגדלה והולכת להיעדרו של אבא (גבר) בבית. אני אומרת זאת בזהירות המתבקשת, על רקע העובדה שלרוב הילדים יש אבא בבית, ובכל זאת הפחדים שם! בכל מקרה, אני תוהה מהו אופי הטיפול שבנך מקבל מזה שנתיים, ומדוע המטפלת בוחרת להתעלם מהפחדים. טיפול קוגניטיבי הוא אכן הטיפול היעיל בסוג כזה של חרדה, וכמובן שהדרכת הורים היא חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים. מאחר ואין אנו נוהגים לפרסם שמות מטפלים בפורום, את מוזמנת לפנות אלי טלפונית (052-3106667), ואנסה לעזור בהמלצות על מטפלים באזור השרון. בברכה ליאת