תשובה תוקפנית?

שלום רב ליאת, אבקש את עזרתך, אם זה מתאים. אני מרגישה לא נוח עם תשובה שעניתי לילד צעיר ששאל שאלה. שאלה צפויה, בעיני, נוגעת ללב ומגיעה לה תשובה טובה. אני דואגת בבניין שלנו לניקיון סביבת פחי האשפה ופעם בכמה חודשים אני שוטפת את הפחים (הם נמצאים מתחת לחלון של דירתי) כאשר הם מגיעים לרמת לכלוך בלתי נסבלת מבחינתי. בסביבה בה אני מתגוררת לא אכפת לאנשים מניקיון השטח המשותף בכלל, מאד מוזנח כאן, ולא קל לי. בא ושאל אותי אחד הילדים בשכונה - מדוע שוטפים את הפחים אם הם כל הזמן מלוכלכים? עניתי לו בשליפה ללא מחשבה, ולא נוח לי עם תשובתי, בשאלה חוזרת - "למה אנחנו מתרחצים אם אנחנו מתלכלכים כל הזמן?" ההשוואה קשה לי במיוחד כי הילד בא ממשפחה שבה רמת ההיגיינה נמוכה מאד מאד. והילד חמוד, עם נפש רכה. אני מרגישה שהייתי תוקפנית כלפיו או התייחסתי אליו בזלזול. שמשהו אני בעצמי לא הבנתי נכון. הצילו! האם פגעתי בו כל-כך? אחר-כך ניסיתי לתקן, לא בהצלחה מרובה, והסברתי לו שלי זה מפריע שיש הרבה זבובונים ובוץ כזה עם ריח. בקיצור - ואת זה כבר אמרתי לי בלב - שיש גבול גם לפח. ואני יודעת שגם את דחסני האשפה, שנוסעים בעיר, מעבירים שטיפה מידי יום, ושיש הרבה בניינים משותפים אחרים שבהם שומרים פחות או יותר על רמת ניקיון סבירה של חדר האשפה והמיכלונים. אני מבולבלת ומרגישה איום עם התשובה שאמרתי. אשמה רבה. האם היא באמת איומה נורא? מה ההסבר הבסיסי והפשוט שאפשר לתת לילד? מחפשת למעשה עבורי את התשובה הסבירה. בתודה, רותי

שלום רותי, נדמה לי שהבהלה שלך מיותרת, לפחות ככל הנוגע להסבר המילולי שנתת (את ה'מנגינה' לא שמעתי...). האמת שלך היא כנראה האמת היחידה פה - את גרה מעל לפחי האשפה, ולכן גם סובלת מתופעות הלוואי שלהם. כל מה שיוביל לאיכות חיים טובה יותר - שווה את המאמץ. אם הדבר ממשיך להציק לך, אני מציעה להזמין את הילד לשיחה קצרה, בה תוכלי לברר אם פגעת בו באופן כלשהו ולהתנצל. תוכלי להזמין אותו לעזור לך לשמור על איכות הסביבה המשותפת, ולגייס עוד פעיל סביבתי ירוק. מה את אומרת? ליאת