הסתגלות לגן

שלום רב! בן שלי הוא בן 3 ו-9 חודשים. בתחילת שנה ניסינו להרגיל אותו לגן. אחרי שבוע היו חגים, אחר כך הילד היה חולה הרבה. עבר ניתוח של שקד שלישי, היה מאושפז עקב דלקת ריאות. הרופאים אמרו שיש צורך בטיפול מניעתי ולהיות בבית. עכשיו לפני שבועיים חזרנו לגן. אני,האמא, היתי איתו בגן במשך שבוע רק ביומיים אחרונים ניסיתי ללכת לשעתיים. ניתן לציין כי בתקופה שלא היה בגן דיברנו על זה, היתי מביאה ספרים מהגן ותמיד אמרנו שצריך לחזור לגן. בחוץ הוא ילד מאוד שובב. הוא לא ילד סגור.חייב לציין שהוא ילד יחיד ומפונק. כרגע הוא מבין שצריך ללכת לגן כל יום ואני עוזבת. הוא נכנס כל בוקר להיסטריה נוראית, אנחנו נאלצים להלביש אותו בכח. הוא רק צורך ומתחנן להישאר בבית. באמצע לילה קם ובוכה, השינה שלו אינה שקטה. אני מבינה שהילד חייב להיות בגן מצד שני אני חוששת למערכת עצבים שלו,שלא תהיה לו התמוטטות. בגן הוא נרגע, לא כל כך משתף פעולה בגן אבל לא בוכה ואפילו צוחק. מאוד מחובר לסייעת של הגננת. היא דוברת רוסית והילד עוד לא דובר עברית, כי הנחנו שעברית תבוא באופן אוטומטי בגן.אני מבקשת עצה איך לגרום לילד להיות רגוע. האם זה בסדר שאנחנו מכריחים אותו בכח? איך לגרום ליהנות גן ןלשתף פעולה במה שמתרחש בגן? תודה רבה על ההתיחסות

שלום מרינה, יופי לשמוע שאתם בריאים סוף סןף. מקווה שהאביב יביא איתו בשורות טובות. הקליטה בגן, בעיקר בשנה הראשונה, היא תהליך הדרגתי של הסתגלות. הבן שלך החל את התהליך, אך נאלץ להתמודד עם מחלות וניתוח לא נעים, שהוא עצמו עלול להיחוות כסוג של טראומה. כרגע, יש להתייחס אל הכניסה לגן כאל קליטה ראשונית, ולאפשר לילד את ההדרגתיות המתבקשת. אני מבקשת להפנות אותך לתכתובת קודמת בנושא, בה פרטתי את הצעתי לתהליך הדרגתי כזה. אם יהיו לך שאלות נוספות, את מוזמנת. הנה הלינק - http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-11154#message-11154 ועוד משהו - מערכת העצבים של ילדים צעירים היא חזקה ובריאה, ואינה מתערערת בקלות. בכי גדול (ואפילו צרחות) אינם מסכנים את הילד בהתמוטטות עצבים. כפי שציינת בעצמך, הוא נרגע בסופו של דבר, וכך לומד לסמוך על הסייעת והגננת ולהיעזר בהן כדמויות מנחמות. בהצלחה ליאת

שלום ליאת, אני מאוד מודה לך על כך שמצאת זמן לענות לי. תודה רבה על ההסבר והתמיכה. בכבוד רב מרינה