בן 6.5 פחדים ובכי ללא שליטה

שלום ליאת, ראשית תבורכי על פועלך.. המתוק שלי בכיתה א' ולכאורה הכל בסדר.. לפני כחודש החל לבכות "ללא סיבה" והביע את חששו מכך שהוא הולך למות. כמו כן יש לו מן תנועה לא רצונית כאילו שהוא לוקח נשימה ומניע את הראש. זה קורה לו רק בבית. רופא ילדים הפנה לנורולוג לילדים ובעוד כשבוע הפגישה. הכל אצלו מתעצם ויוצא מפרופורציות. אנו משתדלים לתת כבוד למקום שהוא נמצא בו ולחזור שוב ושוב על גילויי האהבה שאנו רוחשים לו. (אומר שאף אחד אינו אוהב אותו) הוא אח תאום ומקנא באחיו בתקופה זו. כמו כן נישאתי לפני כחודש לבן זוגי שהתגורר עימנו בשנתיים האחרונות והם מאוד שמחו על כך. עם אביהם יש הסדרי ראיה והם לא חוו פרידה אלא נולדו למציאות שבחרנו עבורם: שני בתים... החמוד הזה לא מבין איך הדמעות זולגות למרות שהוא לא רוצה לבכות.. בבית הספר נראה כי התופעות אינן קיימות או מודחקות, אני בקשר ישיר עם המורה שלו. אני נואשת לגמרי ובעיקר כואבת את שעובר עליו אשמח מאוד מאוד לעצותייך

שלום רב, קשה להתעלם מסמיכות האירועים, בין נישואייך הטריים (מזל טוב!!!) לבין הופעתם של ה'טיקים' אצל בנך. נישואים שניים בהחלט יכולים להיות מקור מתח וחרדה עבור הילדים (גם כאשר הם מברכים על השידוך), ודאגה סביב האפשרות שמקומם בלבו של ההורה ייתפס ע"י בן הזוג החדש. האמביוולנטיות סביב הקשר החדש יכולה לבוא לידי ביטוי בדמעות שיורדות מעצמן או בערוץ העקיף של ה'טיק'. אני מציעה לסיים את הבירור אצל הנוירולוג, ואז, לשקול טיפול רגשי (אולי טיפול הבעתי כלשהו - מוסיקה, אמנות או תנועה) לעיבוד החששות המציפים. בברכה ליאת

לאן אני פונה בנוגע לטיפול הבעתי: מוסיקה, תנועה,אומנות (מהי אומנות)? חשוב לי לציין כי בשבוע האחרון הוא פוחד לזוז מטר לבד וכל הזמן שואל איך אני יודעת שאני אמיתית? קיימת? פה לידו? איך אני מצליחה להתגבר על נושא המוות? (אמרתי לו שרוב בני האדם חושבים על מוות בשלב זה או אחר וזה בסדר)נתתי לו לגעת בי פיזית, לקרוא בשמי ואני מ יד נענית לו ודוגמאות נוספות. היום הביע את רצונו להישאר בית ולא ללכת לבית הספר למרות שדיברתי עם המורה שלו וביקשתי ממנה להקשיב לו כשהוא מביע פחד לא מוסבר ושתניח לו מבחינה דידקטית בימים אלה. לא רציתי להנציח את המצוקה שלו ולכן אמרתי שלבית הספר צריך ללכת ושאם יהיה לו קשה מאוד - הוא יוכל לגשת למזכירות ולהתקשר אלי. אני חייבת להתוודות שזו פעם ראשונה שלא הייתי שלמה עם כך ששלחתי אותו לבי"ס היום. עד לבדיקת רופא מה עלי לעשות ? לפעמים מבקש להרדם במיטתי ואז יודע שאעביר אותו (לא מבקש מ"פינוק" אלא ממצוקה אמיתית. קשה לי מאוד מאוד להתנהל כך במיוחד שיש לו אח תאום שגם הוא "נדבק" פתאום בפחד ללכת לחדר לבד, להדליק את האור והקנאה למה לו אסור לישון במיטה שלי הצילוווווווווווו