ילדותי

בני בגן חובה (בן 5.5) ילד מאוד חכם, כבר קורא וכותב, הגננת אומרת שיש לו ידע נרחב וגם אני מרגישה שהוא מאוד חכם, ביחס לילדים אחרים. הבעיה - הוא מאוד ילדותי - כשהוא לא מקבל משהו הוא בוכה ומשמיע קולות, למרות שהוא יודע (ואני תמיד מזכירה לו ) שבבכי לא מקבלים שם דבר רק אז הוא מפסיק ומבקש יפה. אם החברים שלו לא עושים משהו שהוא מבקש הוא אומר להם - "תלכו מהבית שלי" הוא פשוט מגרש אותם, אח"כ הוא עצוב שנשאר לבד, הוא הולך אליהם והם כמובן לא רוצים לשחק איתו.(עד למחרת) אני מסבירה לו שלא ככה מדברים עם החברים אך הוא לא רוצה לשמוע למה שאני אומרת ומשמיע קולות. כל דבר שאני מבקשת לדוגמא - בוא להתקלח - תוריד את הבגדים - הוא מתבכיין. מה עושים?בני בן יחיד ואני בהריון

שלום שרה, לפעמים הטבע עושה את מה שאנחנו לא כ"כ מצליחים לעשות, ונראה שגם במקרה שלכם, הלידה הקרובה תוכל לזרז את השינוי. כרגע, הילד שלך נהנה משפע תשומת לב, ומקבל את מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. באמצעות ה'התבכיינות' הוא מצליח לתפעל אותך, ולגרום לך לוותר ולהיכנע לדרישותיו ולרצונו. לרוע מזלו, חבריו בני גילו הרבה פחות וותרניים ממך, ולכן, במצבי קונפליקט הוא מאבד את עשתונותיו ומתפרץ. הוא לא יודע לוותר, להתחשב, לדחות סיפוק או לנהל קונפליקט. כדי שיוכל לעשות את כל אלה, חשוב לאמן את הילד במעבדה החברתית הראשונית, הלא היא המשפחה. עליו ללמוד לכבד את בקשותייך, לציית, להכיר בסמכותך ולהתחשב בצרכייך. כשאת מוותרת לו באופן בלתי מובחן, את חוסכת ממנו את האפשרות להתנסות בתסכולים וללמוד לשאת אותם בהצלחה. אני מציעה לך לעשות הכל כדי לשפר את יכולתך להציב גבולות ביעילות, מבלי להפוך את הבית לזירת מאבק. בעיני, חשוב לעשות זאת לפני הלידה, בין השאר כדי לא להביא את עצמך לתשישות ועוינות כלפיו, וכדי להכין אותו למצבים הבלתי נמנעים, בהם יהיה עליו להתאזר בסבלנות, לדחות סיפוק ולהתחלק בתשומת הלב עם התינוק החדש. אני מזמינה אותך לקרוא עוד בפורום שלנו, להיעזר בספרי הדרכה להורים או להגיע להדרכת הורים קצרה שתחזק אותך לקראת השינוי. בהצלחה ליאת