התמודדות יום יומית

בני בן 8 הסובל מבעיית קשב וריכוז, כל בוקר הוא בוקר מיוחד שתמיד נגמר בצעקות מריבות, הולא לא מוכן להתארגן בזמן להתלבש לצחצח שניין וכו'.. ואם זה לא מספיק אז שהוא חוזר מבית ספר הוא ממשיל בהכנת שיעורים/ מערכת שעות משימות בסיסיות שהוא צריך לעשות ואם כל זה לא מספיק הוא לא יודע להתמודד עם הפסדים וכישלונות עד כדי כך שהוא בוכה על כל דבר. הוא גורם לי למצבי תיסכול והתמודדות קשה איתנו כך שאני מאוד מתוסכלת ממנו ואין לי מושג איך להתמודד

שלום מיטל, בנך סובל מהפרעת קשב וריכוז, וככזה, מתקשה גם בהתארגנות יעילה מול מטלות היומיום. זה לא שהוא "לא מוכן" או "לא רוצה" כפי שזה נתפס לעיתים ע"י הורים מיואשים - הוא באמת מאד מאד מתקשה. מניסיוני למדתי, כי כשהמשפחה וההורים מכירים בקשיים של הילד ונערכים בהתאם (פיזית ונפשית), יש הרבה פחות מריבות וכעסים, וההתנהלות בבית הרמונית וזורמת יותר. אם תקראי שוב את דברייך, תוכלי בוודאי לראות כמה כעסים צברתם, וכמה הרבה טענות מופנות כלפי הילד. אני מציעה לעשות כל מאמץ להזכיר לעצמכם שמדובר בילד צעיר, שסובל (שלא באשמתו) מבעיה אמיתית מאד, הדורשת התערבות ועזרה על בסיס יומיומי. עליכם להתאים את הציפיות שלכם ממנו ליכולות הריאליות, ולהכיר במה שבלתי אפשרי עבורו. כדי ללמוד עוד על הבעיה שלו ועל דרכי התמודדות יעילות, אני מזמינה אותך לקרוא את ספרה של לאורה וולמר "האיידיאייצ'די שלי". הספר כתוב בשפה ברורה וידידותית, והוא מכוון גם לילד וגם להוריו. אם את מרגישה שרמת התסכול שלך מפריעה לך להכיל אותו ולסייע לו, פני להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני, והחזירי לך ולילדך את איכות החיים. בהצלחה ליאת