ילד בן שנתיים ועשרה מרביץ
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
היי.. יש לי ילד בן שנתיים ועשרה והוא מרביץ לחבריו בגן, לא תמיד עם סיבה,התופעה קיימת כבר שלושה חודשים לפחות. הגננת אומרת שהוא רוצה שייתיחסו אליו וישתפו אותו. בקבוצתו ילדים בני גילו וגדולים ממנו, הוא הקטן בקבוצה. לאחרונה חל שיפור משמעותי בשפה והוא רכש אוצר מילים רב, אומר משפטים בני שמונה-עשרה מילים ויכול להביע את עצמו. הגננת מספרת שכאשר הם בחצר, יחד עם הקבוצה השנייה, ילדים בני שנתיים עד שנתיים ושבעה חודשים, הוא פונה אליהם, קורא בשמם, רץ איתם ,מתגלגל איתם וכ"ו. בקבוצתו מתקשה יותר ליצור חברויות,ומנסה לתקשר איתם דרך מכות או לקיחת חפצים. אציין שיש לו אחות בת 5, לפעמים הם משחקים יפה, אך לעיתים קרובות כשרואה אותה מציירת או עסוקה במשהו, לוקח לה את הצבעים או את הציור וכשהיא כועסת מושך לה בשיער ומרביץ, כשאני כועסת עליו מרביץ לי וצועק ממש חזק במין כל צרוד כזה כאילו יוצא מדעתו. גם כשלא מקבל משהו חוזר על המשפט חמש-שש פעמים ונותן לי מכה כשאינני עונה לדרישתו. אציין שאינו מקלל או נושך, בסך הכל ילד נבון, מתעניין בפאזלים, מספרים, יודע חלק מהספרות והצבעים. מה לעשות עם גילויי האלימות? אני מדברת איתו על זה הרבה וכועסת עליו אבל הוא צוחק בפרצוף ובורח, לא מקשיב , לא מוכן לשבת בעונש ולעיתים מתעצבן עוד יותר. לא נראה לי שעושה את זה מרוע, הוא רגיש לזולת ומנחם ומלטף כשהוא רואה מישהו בוכה, מרחם. למה הוא לא פונה גם לבני גילו ומדבר איתם, למה הוא מכה? סליחה על האריכות
שלום דנה, הילד שלך מכה כי הוא עדיין לא מכיר דרך אחרת לפרוק זעם או תסכול, וכדי שהוא ילמד לעשות זאת בדרך לא הרסנית, עלייך לאמן אותו ולחשוף אותו לרמות תסכול עולות בהדרגה. כאשר הוא מכה אותך, אין טעם לדבר איתו על זה, בטח שלא "הרבה", פשוט כי הילדים בגיל זה לא מאד מתרשמים מנאומים מנומסים. גם הבקשה שלך "ללכת לשבת בעונש", היא לא מעשית בגיל הזה, פשוט כי הסיכוי שהוא אכן יעשה זאת קטן ביותר. כפי שאת רואה בעצמך, הוא צוחק לך בפרצוף ובורח. כאשר את ממשיכה לפעול שוב ושוב באותה דרך, את למעשה מלמדת אותו לצפצף עלייך, ולא להתייחס ברצינות לאיומייך. כדי להכחיד התנהגות שלילית, וכדי לא לשחוק את הסמכות שלך כהורה, עלייך להפסיק לדבר ולהתחיל לפעול. הילד שלך יצטרך ללמוד שלא כדאי לו לנהוג באלימות כי תהיה לזה תוצאה בלתי רצויה מבחינתו. כאשר הוא מכה אותך או את אחותו, עליך לנסות לעצור אותו ולא לאפשר לו לעשות זאת. אם הוא משתולל או מכה בכל זאת, אמרי בקצרה "לא נעים איתך", והתרחקי לחדר אחר. אל תדברי אליו ואל תתייחסי אליו, גם אם ירוץ אחרייך. אם הוא ממשיך לנסות להכותך, תוכלי לנקוט צעד דרסטי יותר, להיכנס לחדר השינה שלך ולסגור אחרייך את הדלת. הישארי שם חמש דקות, צאי, אך הישארי בלתי ידידותית. ה'הפשרה' צריכה להיות איטית והדרגתית, כדי שילמד שהוא מפסיד אותך לזמן משמעותי בכל פעם שהוא אלים. אל תלווי את הפעולות הללו במלל (שרק מחליש את האפקט). הישארי שקטה ונחושה. כמובן, אין לשכוח, שכאשר הוא מתנהג יפה, מתמודד היטב עם תסכול ואכזבה ללא מכות, יש לשבח אותו ולהתפעל מיכולתו להתנהג "כמו גדול". זה חלק חשוב ומרכזי בחינוך להתנהגות קואופרטיבית, שלפעמים אנחנו נוטים לשכוח. בהצלחה ליאת
במקום ליצור חברות, לעומת קטנים ממנו שיותר משחק לידם מאשר איתם?
במקום ליצור חברות, לעומת קטנים ממנו שיותר משחק לידם מאשר איתם?
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
