ילד מדבר על מות שלו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/01/2011 | 22:11 | מאת: טל

שלום רב ילדי בן ה- 5.5 מתעסק בחודשיים האחרונים בנושא המות באינטנסיביות רבה, בשאלות ומחשבות שעולות במוחו. הוא משתף אותנו ודמעות זולגות מעיניו. בהתחלה הסברנו לו שזה חלק מהטבע וכל יצור חי מת בסוף, שזה אכן עצוב אבל יש סביבנו תמיד אנשים שאוהבים אותנו שיעזרו לנו להתגבר.גם אם מישהו שקרוב אליו ימות. בזמן האחרון הוא התחיל לדבר על המות שלו, הוא אמר שהוא מרגיש שהוא עומד למות. ככה סתם פתאום בלי קשר לכלום, בהתארגנות של בוקר ליציאה לגן. הוא אמר שכל פעם שהוא לא עסוק במשהו ישר עולות לו מחשבות על מות. מה קורה ואיך מרגישים כשמתים. אנחנו מרגישים שאנו צריכים יותר הכונה בתשובות שכדאי לתת לו בעיקר כשהוא מתחיל להגיד שהוא מרגיש שהוא הולך למות , כי באינסטינקט פשוט בא לי לבכות, וממש עצרתי את עצמי ואמרתי לו שכל פעם שעולה לו מחשבה כזו, שיגיד את המילה שמחה ויחשוב על משהו שמח, או שמיד יעסיק את עצמו במשהו. מה לדעתך אני צריכה לעשות? איך לעזור לו להתמודד עם הפחד הזה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
27/01/2011 | 22:06 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום טל, פחד המוות משותף לכולנו, אך אצל ילדים בגיל של בנך הפחד מתקיף ומשתק במיוחד, בין השאר בהיעדר מנגנונים של הכחשה והדחקה. לדעתי, ניסיונות לברוח בכל מחיר ממחשבה מפחידה, עלולים דווקא להעצים אותה. אני בעד דיבור פתוח וישיר על הגורם המפחיד, עד להקהייה הדרגתית שלו. כמובן שעם ילד קטן הדיבור על המוות יהיה מותאם ומרוכך, אך עדיין בנושא, כמו שלמעשה את עושה. אני צופה שהעיסוק החוזר בזה, לצד פעילויות אחרות, יצירתיות ובריאות, יביא בסופו של דבר להתמתנות ורגיעה. אם החרדה נמשכת בעוצמה שמפריעה לתפקוד, פני להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בשמחות ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים