עזרה

שלום רב, אני עומדת ללדת בקרוב ויש מספר נושאים שממש מטרידים אותי: למרות שזה נשמע מזעזע ואני בכוונה נותנת דוגמאות קיצוניות תינוק שבוכה ולא מתייחסים אליו או שלא מחליפים לו חיתול יהיה יותר מחושל כתוצאה מכך? או שילמד להסתדר בכוחות עצמו זה לא יפריע לו בפעמים הבאות? מה הוא בעצם חישול.? האם תינוק זכר שתנתן לו המון אהבה יהיה רגיש ולא מחושל? האם חיזוקים חיובים לילד יגרמו לו לדרוש מעצמו פחות? שאלה זו עלתה לי בעקבות ראיון עם חיים יבין שטען שאימו לא הייתה מרוצה מהישגיו אף פעם ותמיד חש צורך להוכיח לה את עצמו מה שגרם לו להגיע להישגים גבוהים. היה לי ממש קשה לעלות דברים אלו ואשמח לתשובה מהירה אני מוטרדת מכך וחרדה.

ליולדת בקרוב שלום. לפי שאלותיך אני מבינה שזהו הריון ראשון שלך. אז שיהיה במזל טוב. חששותיך מאופן גידול ילדך הן מאוד מובנות ומשותפות להרבה מאוד הורים. אנו יודעים שאנחנו לא רוצים להיות כמו הורינו ולעשות את הטעויות שהם עשו אך אנחנו לא יודעים מה כן לעשות. אנחנו שומעים וקוראים על המון צורות חינוך כאלה ואחרות. אין ספק שאנחנו מבולבלים, ואין לנו כל הכנה להורות (לצערי הרב). אז מכיוון שאני כן מאמינה בהכנה שלהורות וגם עוסקת בזה אז יש לי כמה דברים שאולי יוכלו לעזור לך. תינוק שרק נולד הינו חסר ידע ויכולות בעולמנו. את כל צרכיו מספקת לו אמא שלו.(הזנה,טיפול,ביטחון,אמון ..) הורה אשר נותן לילדו לבכות עד שהוא ירגע עלול למצוא את עצמו בהמשך הדרך באותה סיטואציה. התינוק הבוכה זקוק לעזרה, אם לא יקבל אותה בצורת מזון או החלפת טיטול או חיבוק או כל דבר אחר הוא עלול להבין שהוא צריך לדאוג לעצמו, אין מי שידאג ויעזור לו. תינוק כזה עלול להיות מאוד מתוסכל וחסר שקט,דבר אשר ישפיע גם על הוריו. המשפט "שיסתדר בעצמו" יכול להיות נכון לגיל מאוחר יותר כאשר לילד ישנן כבר יכולות מסויימות להתמודד עם דברים מסויימים. למשל שיחזיק לבד את הבקבוק- אפשר לדרוש דרישה זו רק כאשר הילד מגיע ליכולת מסויימת של אחזקה, של תאום שתי ידיים ושל הכנסת הפטמה לפה. לדרוש מילד דברים אשר באופן אובייקטיבי אינו מסוגל להם- זה אומר לתסכל את הילד. ילד זקוק להרבה אמפטיה ועידוד על מנת להצליח בהמשך חייו. ככל שנדע להעריך את מעשיו של הילד ואת עצמאותו כן הוא יהיה מסופק יותר וירצה לשאוף לעוד הצלחות. איני מתיחסת לדבריו של חיים יביו מכיוון שהנושא הוא מאוד מורכב ואין המקום (לדעתי) לפתוח אותו בטלויזיה או בכל מקום ציבורי אחר. בברכת חג שמח לידה קלה וגידול מהנה של תינוקך אריאלה

שלום רב, לצערי, לא ראיתי את הראיון עם חיים יבין, ולא אוכל להתייחס עניינית לדבריו. חשוב לציין שממש כשם שאין נוסחה אחת להורות טובה, כך גם הצרות - מגיעות בדר"כ בעקבות שילוב של גורמים שונים. ולשאלותייך - מחקרים מצאו קשר ברור בין היענות הורית טובה (גם אם לא מושלמת!) לצרכיו של התינוק לבין בריאות נפשית, הסתגלות חברתית ורגשית טובה אצל הילד. כלומר, תינוק הזוכה לטיפול רגיש מידיו של מבוגר קשוב ומכוונן לצרכיו, לומד כי העולם הוא מקום טוב ובטוח, כי ההורה הוא אדם שניתן לסמוך עליו, וכי הוא עצמו, כמי שמצליח להפעיל את העולם ולפעול בו בצורה טובה, כשיר ובעל ערך. תינוק הוא יצור די חסר אונים, התלוי באופן מוחלט במבוגרים המטפלים בו. הציפייה ש*תינוק* 'יסתדר בעצמו' אינה ריאלית, וניסיונות חישול מסוג זה כמוהם כהתעללות. ככל שהילד גדל ומתפתח, אנו מצפים שיוכל לעשות יותר ויותר דברים בכוחות עצמו. הורים טובים הם מי שמצליחים לאזן בין מתן חום, אהבה, עזרה, והגנה, לבין עידוד לעצמאות, ותביעות הגיוניות המותאמות לגילו וליכולותיו של הילד. חיזוקים חיוביים על מאמץ, על הישגים ועל הצלחות יכולים לעודד עצמאות, יוזמה ואומץ. ילד הזוכה להתפעלות והערכה על הישגים אמיתיים שהושגו במאמץ, יפתח הנעה פנימית גבוהה, וסביר שידרוש מעצמו (אך גם יוכל לקיים). מקווה שהדברים נשמעים מעט פחות מעוררי חרדה. אם את עדיין חרדה - אנחנו עדיין כאן :-)) מאחלת לך לידה קלה ומהירה ליאת