חרם

בכיתות א-ב למד בני בבי"ס אחד לשאימי הייתה מוציאה אותו משם בסוף יום לימודים. לאחר מכן נאלץ לעבור לבי"ס אחר בשל הקירבה לבית ועצמאות שפיתח לדאוג לעצמו בחימום האוכל ובהתארגנותו כללית בהעדרי. שם למד עד כיתה ה. בקיץ של כיתה ה העתקנו את מקום המגורים לעיר אחרת בקירבת מקום ושם שובץ לכיתה ו'. את שנת כיתה ו התחיל יפה, היה מרוצה מהחברים שקיבלו אותו יפה, היה אהוב על כולם. כעבור חודשיים התלמיד שקלט אותו יפה לכיתה והיה נחשב מקובל החל לכנות את בני בשמות, האשמות והשפלות. הוא גרם לחברים נוספים להיות מושפעים ואף הם החלו לכנותו בשמות גנאי : רמאי, הומו ואף נידו אותו ממשחקי כדורגל בהפסקה. בני לא התייחס בהתחלה לתלמיד הזה והתעלם ממנו אולם ניכרת השפעתו הגדולה על התלמידים והוא החל לסחוף אחריו קהל גדול. גם ילדים שלא היו עם בני בקשר החלו להצטרף לכינויים ולסדרת האשמות נטולות הקשר. חודשיים תמימים בני לא שיתף אותי בהתנהגות חבריו לכיתה עד שיום אחד פרץ בבכי בבית ואמר שאינו רוצה לבוא יותר לבית הספר, היה מעדיף לישון כל היום ולהתעורר רק בשבת. הוא אומר שההעלבות הללו פוגעות בו מאוד ואינו יכול להתעלם יותר. בהפסקות הוא נותר מבודד כי חבריו לא משתפים אותו במשחקים, במהלך היום הוא זוכה לסדרת כינויים והאשמות, בשיעורים מתקשה להתרכז כי חבריו מכנים אותו בשמות והוא מוטרד מאוד מה חושבים עליו. היום הוא אומר שכבר לא מעניין אותו מה יהיה. נראה שהוא חסר תיקווה.אנא עזרי לי כיצד להקל על בני ולעזור לו במצב שאליו נקלע.

שלום ליאורה, כיום, אנו מתייחסים לחרם כיתתי כאל טראומה ממשית שיכולה לעלות לילד המנודה במחירים נפשיים גבוהים, ואף לסכן חיים. לכן, הן אנשי בריאות הנפש והן גורמים במערכת החינוך מתייחסים לנידוי החברתי בחומרה וברצינות רבה. אני מציעה, לכן, לפעול בשני מישורים: ראשית, יש לפנות מיידית למורה, ליועצת ואפילו למנהלת ביה"ס, ליידע אותן במצב ולבקש התערבות מיידית. במידת הצורך, יש לפנות גם להוריו של הילד המתסיס, ולגייס את עזרתם. לצד פעולה חיונית זו, יש לשקול מתן עזרה לילד שלך, כדי לחזקו, להפיג את תחושות הבדידות והמצוקה שלו, ולחזק את החלקים המתמודדים והאופטימיים שבו. זה יכול להישען על משאבים בית-ספריים (שיחות עם היועצת על בסיס קבוע), שימוש במשאבים אחרים במערכת החינוך (טיפול באמנות/תנועה/דרמה, וכו') או טיפול רגשי אצל פסיכולוג קליני. גם נוכחות הורית תומכת וקשובה חיונת מאד בימים כאלה, עם מסרים מעודדים ומחזקים, השומרים על אופטימיות ותקווה לשינוי. אל תישארו עם זה לבד! ליאת