חסר ביטחון - העצמה

שלום, הבן שלי בן 8 ילד מדהים, חכם וחרוץ פשוט ילד טוב ורגיש. היינו איתו עם חבר באתר מסויים והוא לא רצה לשתף פעולה כנראה פתאום נבהל את מאחד המתקנים ואז החבר הגיע ואני לחצתי על הילד להשתתף כי פחדתי ממה שיגידו עליו אח"כ בכיתה (גם ככה הוא לא הכי מקובל) כל כך כעסתי עליו אמרתי לו דברים שאני אפילו לא מסוגלת לכתוב. אני חושבת שפשוט רמסתי אותו, אני מניחה שאני עם הלחץ שלי עושה את מדי פעם - יתכן שבגלל זה הוא חסר בטחון עצמי , כל הזמן מנסה לרצות. במשך שנה אנחנו נשקיעים בו מאוד בתחום הספורט ( בתחושתי בגילך זה זה מאוד חשוב במשחקים בהפסקה ובשיעורי התעמלות) אבל אולי מי שצריך טיפול זה אנחנו ההורים - הנחייה של איך להגיב איך להעצים? איך היינו אמורים להגיב בסיואציה הזו (היא הייתה ממש הרסנית)

שלום רב, לחץ על הילד, מהסוג שאת מתארת, יכול לשקף מצב בו משאלות וצרכים נרציסטיים של ההורה מבקשים מענה דרך ובאמצעות הילד. לעיתים, הורים הנושאים עמם צלקות ומכאובים מן העבר, מחפשים תיקון ב'סיבוב' הנוסף, שהפעם הוא של הילד שלהם. רמזים למצב כזה אפשר לגלות כאשר אנחנו מגיבים בעוצמה חזקה במיוחד (ולא מותאמת) לאכזבות שלנו מהילד. מבחינה זו - את צודקת. הדרכת הורים, ואפילו טיפול פסיכולוגי להורה עצמו, יכולים לסייע לנו להכיר בנפרדותו של הילד, בהיותו אדם בעל אישיות, צרכים ומשאלות משל עצמו, ובאחריות שלנו (ולא של ילדינו) לתחושת הרווחה בחיינו. מה את אומרת? ליאת

את צודקת..כנראה שאני זו שצריכה את הטיפול. במקרה הספציפי של ילד בסיטואציה חברתית שלא משתף פעולה מבצע פעולות שלא מוסיפות לו הרבה כבוד(אני אעלה על מתקן של תינוקות) ע"י החבר , הפחד שלי היה מהיום שאחרי שאותו ילד יצחק עליו ויקרא לו פחדן.. איך היינו אמורים להגיב באותה סיטואציה?