שאלה

שלום ליאת, בני תלמיד כיתה ז' בן 12 ושמונה חודשים ספורטאי מצטיין, ילד יפה חמוד וחכם (כמובן שאני אובייקטיבית לגמרי), אהוב על חבריו ואפילו חברותיו, אין בעיות של אלימות, אם כי מבחינה לימודית אינו ממצה את הפוטנציאל ולעתים מפטפט בכיתה. אתמול בביה"ס מה שהחל כהתגוששות חברית, יענו "בצחוק" הסתיים בצורה אלימה, בני ספג אגרוף חזק בראשו "החזיר" וע"כ הושעה יחד עם הילד השני ליום אחד. המחנכת אמרה שאם זה יהיה סתם יום חופש זה יהיה כמו פרס בשבילו, מצד שני הנער טוען בתוקף לחפותו, ולכך שלא הייתה לו ברירה והיה צריך להגן על עצמו(על כבודו?) שהוא הצד הפגוע הצודק. בעלי מצדיק את התנהגותו של בני בבחינת אם מרביצים לך תחזיר כדי שידעו שלא כדאי להתעסק איתך וכיו"ב, ולכן נענש כבר מספיק ואין צורך לנקוט בצעדים משמעתיים. כיצד עלי לנהוג, ומה המסר שאני צריכה להעביר לו לדעתך?

היי, לדעתי כדאי לזמן את כל המעורבים בפרשה כדי לדון בדרכים להימנע מבעיות כאלו ולעדכן את היועצת. בעקרון, רק שתדעו, אפשר לפתוח לו תיק פלילי החל מגיל 12. עדי

שלום רב, אני נוטה להסכים עם בעלך, וסבורה שאין להעניש פעמיים על אותה 'עברה'. השעייה מביה"ס היא צעד חמור, והילדים מתייחסים אליה כך, גם אם כלפי חוץ הם מפגינים אדישות או אפילו שמחה על יום החופש. עם זאת, כמו שצויין ע"י עדי, מעורבות באירוע אלים עלולה לסבך את הנער בפלילים, גם אם מלכתחילה לא הוא יזם זאת ו*רק* הגיב. לכן, הייתי נמנעת מצעדים משמעתיים, ומתמקדת בצעדים הסברתיים, הנוגדים את הרוח שמציע בעלך. יש מספיק דרכים להגן על עצמנו, ואלימות נגדית אינה חלק מהן. בעיני, מסר חשוב הוא זה האומר "ילד חכם מתרחק מכל מה שמריח ממנו אלימות וכוח". עם עמדה כזו קשה להסתבך בתקריות אלימות. בדר"כ ילדים הנמנעים מאלימות גם לא 'חוטפים', ואם כן, יש להתערב מיד (ואם צריך, בגיל זה גם פנייה למשטרה היא דרך). כאשר אנחנו מעודדים את הילד שלנו להשיב מלחמה, אנחנו מסכנים אותו בפגיעה. אחרי הכל, לא תמיד אנו יודעים להעריך נכונה את מאזן הכוחות, את אופי היריב וגודל הכנופייה שעומדת מאחריו. נסו להתייחס לאירוע הנוכחי כאל שיעור והזדמנות. בברכה ליאת